אהבה משוגעת

פרק 2

״נו באמת מה הוא שוב עושה פה״ דיברתי אל עצמי כי אף אחד לא יצליח לשמוע אותי עם המוזיקה הזאת
״עומרר״ צרחתי מבעד למוזיקה והוא הסתובב ומחפש מי קורא לו ורק צחקתי
״עומר פה פה״ והוא קלט והתקדם אלי
״תחליף אותי פה לאיזה 20 דקות אני מתה להתשחרר״ אני ועומר תמיד מחפים אחד על השני לאיזה חצי שעה והולכים לרקוד ולשתות קצת אבל לא יותר מדי כי בכול זאת עבודה...
ההוא עם הקעקועים רק הביט בי בצורה מאיימת וגילגלתי עיינים שתיתי שוט ואן גוך ורצתי לרחבה
התשחררתי הרגשתי את דפיקות הלב שלי זזות יחד עם המוזיקה
ובום בום בום יחד עם הטראנסים הטובים האלה והרגשתי כיאלו אני בחלום
הרגשתי זוג ידיים שריריות עוטפות את מותניי וזזות לפי הקצב
אני לא אוהבת שנוגעים בי
ניסיתי להעיף מידי את הידיים אבל הם היו חזקות רצח
״תעיפי תיידים שלך״ אמר הקול הזה זה הוא שוב
״מה אתה רוצה ממני שחרר״ צעקתי עליו והוצאתי עליו את כל העצבים שלי שבכלל לא ידעתי שיש לי
הוא הצמיד אותי לקיר הקר והרגשתי צמרמורת בכול גבי
״בחיים שלך את לא תצעקי עליי הבנת?????״ צעק עליי והעיינים הכי יפות שראיתי הפכו להכי מפחידות ומאיימות שפגשתי
זה היה מפחיד
״אבל מאמי לא יהיה חיים אנחנו״ וסימנתי עם האצבע עליי ועליו
״לא נדבר או ניפגש יותר בחיים״ אמרתי לו בקול הכי סקסי שהצלחתי והוא הוא רק גיחך כי העבריין צמרת הזה חושב שהכול שלו אה
אז פה הוא טעה..
״תקשיבי בייבי כנראה לא הבנת עם מי את מתעסקת״
גיחכתי
״אני יודעת עם מי אני מתעסקת הקינג״ אמרתי תשם חיבה שלו בזלזול
״אז את יודעת שבמילה אחת שלי את מתחת לאדמה נכון?״ אמר והחיוך לא ירד לו מהפנים
״כנראה שאתה לא הבנת לי לא אכפת למות אז עם אתה רוצה תירה בי עכשיו מול כולם במועדון קדימה״
״קדימהה״ האצתי אותו כי בתכלס למות לא ממש מזיז לי עברתי כבר הכול אז מוות?
קטן עלי
הוא שלף את האקדח שלו ואניח את הקנה במצחי שהם צמודים כול כך שאין מקום למחט
״קדימה מה קרה השתפנת״ אמרתי לו שהאמת שהמבט שלו היה קשה לפענוח מצד אחד הוא לא רצה להרוג אותי מצד שני הוא נלחם עם האגו שלו רואים
״את מעניינת״ אמר הוריד את האקדח והכניס מאחורי גבו
״פחדן״ זרקתי את המילה בארסיות והתקדמתי לעבר העמדה שלי
״נו באמץ סיכמנו חצי שעה את כבר שעה על הרחבה״ שעה?
״סליחה אני יפצה אותך חיים שלי״ אמרתי לעומר וחזרתי לעבוד
״וודקה נקי״ אמר זיהיתי את הקול שלו אבל אין לי כוח להתכווח עם הפחדן הזה שוב
הגשתי לו אותו עם חיוך מאולץ
הוא בהה בי כיאלו אני פסל וזה מציק מאוד
״מה״
״את יפה״ אמר מה הוא חושב שזה יגרום לי להסמיק? או יותר טוב לרוץ ולחבק אותו לא הבנתי
״מידע שאני מודעת אליו״ והוא חייך חיוך צדדי
״את באה לפה הרבה?״ ניסה להשתמש במשפט הנדוש הזה
״לא שאתה נמצא מאמי״
״גם יפה גם מסקרנת וגם חכמה אהבתי״
״רק שאני לא״ והתכוונתי אליו
הוא צחק וואו הצחוק עשה לי את זה כול כך למותתתת עכשיוו!!
״מה הקטע שלך מה אתה רוצה ממני אני לא מבינה??״ לא יודעת למה אבל פתאום הוא העלה לי את העצבים
״אני?״ אני רק רוצה שנדיידד קצת..״ אההה להתידד
התקרבתי אליו קצת ולחשתי לו
״להתיידד אה? לא נראלי בייב״
״ניפגש בקרוב קווין״ אמר
אהבתי את הכינוי שהדביק לי אבל אין לי כוח לדברים האלה ובמיוחד לא לזוגיות עם עבריין שחושב שהכול של אבא שלו אז פשוט לא.
הסתכלתי בטלפון הקטן והחמוד שהצלחתי להרשות לעצמי בגלל הטיפים והשעה כבר
״מההה״ מילמלתי לעצמי
השעה כבר 4?? בדרך כלל אני עד שלוש
ארזתי את עצמי והלכתי לכיוון הביתה
נשכבתי על המזרון המלוכלך וכיוונתי שעון ל7
״בלבלבלבלבלבבלבבגגג״ השעון הזה יכול להעיר מתים אללה יסטר
״קמתי שתוק״
קמתי התארגנתי ודפקתי ריצה למסעדה
״לא לא לא לא״ ובום הגעתי על הדקה האחרונה
״נו נו נו לפחות הפעם זה לא איחור זה דיוק... עכשיו עופי להתלבש״
״סבתא שלו״ מילמלתי לעצמי והתקדמתי לכיוון השירותים להחליף לסינר..
הלכתי לכיוון שולחן מספר 9
״כן בבקשה?״
כזאת אני חמודה.. וכמובן מתוקה
״אפשר לקבל בבקשה כוס קפה ועוגיה בצד?״
האדון שנראה בן 59 כזה שאל
״ברור כבר מגיעה״ וככה המשכתי עד שהשעה כבר 3 ועוד שעתיים נגמרת המשמרת..
ופתאום מי עם לא ה״קינג״ נכנס לפאקינג מסעדה כיאלו מה חסר מסעדות לעשירים האלה?? לא הבנתי פשוט
״מה הוא עושה פה?״
״אמאלה״
וכול מיני התחלששויות שחשבו שלא שומעים נשמעו ברחבי המסעדה
חצי מהמסעדה ברחו והחצי רעדו ופחדו להסתכל עליו
ואני?
אני הבטתי ישירות לעיינים שלו.. וניסיתי לפענח טיפה אותם
״הרלי״ המנהל לחש לי
״לכי עכשיו!! לשולחן שלהם ותמלצרי אותם!״
״למה אני ???״
״כי הם ביקשו עופי״ סבתא שלהם
התקדמתי לכיוון השולחן עם התפריטים
״כן בבקשה איך אני יכולה לעזור לבחור ״מקסים כמוך?״ אמרתי כולי עם קול מזלזל
״א כול בייב את תתחילי לדבר יפה לפני שאני יחנך אותך וזה לא יהיה כיף. ב כול תביאי לי קפה״
״אוקי ה״קינג״ אמרתי את שמו בזלזול והלכתי להביא לו את הקפה שהוד מלכותו ביקש
ועם אני זו שהייתי מכינה לו רק רעל הייתי שמה.
התקדמתי לכיוון השולחן עם הקפה והגשתי לו אותו
והלכתי
״כיאלו מה אתה לא הולך לשחרר לי בפעם האלף את היד?״ אמרתי כאשר אני רועדת מעצבים והוא תופס לי תיד.
״לא קווין את לא מבינה שאת לא מתחצפת אליי? ושמה שאני אומר לך לעשות את עושה בייב?״ אמר וזהו איבדתי את זה
הורדתי לו סטירה
שבחיים הוא לא ישכח
ואז הוא משך אותי לקיר הטיח אותי ואני מודה שכאב לי
״תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב מהיום את הולכת לקבל חינוך והבנה שלא תשכחי בחיים מובן?״
״אמממ לא..״
״בסדר תביני יותר מאוחר בייב״ אמר והוא והשומרים הלכו
״לא הבנתי למה הוא התכוון שאמר ״יותר מאוחר״
יופיי נגמרה המשמרת החלפתי בגדים ויצאתי לכיוון הבית שלי כי אני צריכה ללכת לבר
הרגשתי דקירה קטנה בצוואר ומישהו שמחזיק אותי
״מה זה״ אמרתי שכולי שניהיה מלהרדם
״זה אני בייב אל תדאגי אני מקיים אני ההבטחות שלי״ לחש לי באוזן והרים אותי
ניסיתי להתנגד אבל זה היה בלתי אפשר.
״אל תתנגדי בייב״ התחשק לי להוריד לו עוד סטירה
״ת..וריד או..תי״ בשארית כוחות שנשארו לי ניסיתי לדבר
הוא ציקצק בלשון ואמר ״ממש לא בייבי את שייכת לי״ אמר ופה כבר לא הצלחתי להשתלט על עצמי ונרדמתי לשינה עמוקה נטולת חלומות שבכלל לא רציתי...

אזזז היי עם מישהו קורא בכלל את הסיפור
לעלות עוד פרקים או שאין קוראים בכלל?💓