אנבת׳-
וואו. חופשת חג המולד מתחילה מחר.
ומשום מה, פרסי ממש ממש מתרגש.
כלומר,יותר מהרגיל.
בקטע שהוא סופר את הדקות עד שאנחנו נוסעים למחנה החצויים.
בסדר, התרגלתי.
״פרסי ג׳קסון!״ צעקה המורה ונאנחתי.
הוא שוב נרדם.
״כן?״ שואל בצייתנות. רגע מה?
״רגע, אתה הצבעת הרגע?״ שאלה המורה.
מ- מה? פרסי הרים את ידו בשיעור?
״כן, התשובה היא 33.67״ אמר ואני הייתי בשוק.
ממתי פרסי אשכרה מקשיב? ועוד עונה נכון?
כל הפרחות מהכיתה התנשפו בהפתעה, וכן, גם אני.
״תשובה נכונה, פרסי״ המורה אמרה מופתעת.
הסתכלתי על פרסי שחייך אל המורה מרוצה מעצמו.
הוא הסתכל עליי וחייך אליי. הוא כלכך מושלם.
״גאון דביל שלי״ לחשתי לאוזן שלו.
״המשפט הכי חכם שאמרת עד היום, יפייפיה״ הוא לחש לי והבטן שלי רעדה מהתרגשות שהוא קרא לי יפייפיה.
״מישהו במצב רוח טוב היום, אה?״ לחשתי לו, והוא קרץ לי.
הצלצול האחרון נשמע ברחבי הכיתה, ופרסי קפץ מהכיסא בהתרגשות.
״חופש!״ צעק יחד עם כל הכיתה. דביל.
הוא תפס את ידי ורץ איתי לאורך המסדרון.
איך השנה עברה מהר...
״אנני בואי! הולכים להתארגן למחנה! השנה כולם יבואו, כולל מחנה יופיטר!״ אמר בהתלהבות.
הרגשתי התלהבות בבטן וחייכתי אליו. אני מתגעגעת לכולם.
איכשהו כולם נכנסו לי ללב, בעיקר פרסי.
אני בהחלט רואה עתיד איתו.
״בואי חכמולוגית יפה שלי״ הוא חייך אליי. החיוך שלו פשוט שובה אותי.
״בסדר מוח אצה חתיך שלי״ אני מחזירה לו באותו מטבע, ומחייכת אליו, החיוך שלו מתרחב.
הלכנו הביתה ועברנו את רוב ההליכה בדיבורים על מחנה החצויים, הוא כלכך מתרגש להיות שם כבר, אני חושבת שיש משהו חוץ מזה.
אני לא חושבת, אני בטוחה.
אבל אני לא אציק לו לגבי זה, כרגע לפחות.
כל עוד זה לא מפריע לי, אני אתן לו להתלהב.
״תגידי חכמולוגית״ בוא אמר לי.
״כן?״
״את רואה עתיד איתי? כלומר... של שנינו? ביחד? את יודעת למה אני מתכוון..״ הוא אמר בקול לא בטוח בעצמו.
זה כלכך לא פרסי שלי.
״פרסי, הכל בסדר? אתה נשמע ממש חסר ביטחון וזה מרגיש כאילו אתה פשוט לא אתה לרגע.״ אמרתי לו ברוגע.
״אני בסדר, תשכחי מה שאמרתי״ אמר.
״וכן, אני רואה עתיד איתך״ אני אומרת בחיוך ומחזיקה לו את היד, מעבירה את אגודלי על גב ידו בעדינות.
״אני שמח לשמוע״ אמר בקול שהחזיר אותי ימים רבים אחורה. הוא פשוט מדהים.
הוא האהבה של החיים שלי.
ואני מקווה שהוא יודע את זה.
״פרסי, אתה יודע שאתה אהבת חיי, נכון?״ אמרתי לו כשעצרנו ליד הבית שלו.
״את האהבה של החיים שלי אנבת׳, אני אוהב אותך עד כאב, את הדבר הכי חשוב לי בחיים האלו״ הוא אמר והלב שלי נמס.
אם הוא היה יודע כמה זה נכון גם לגבי..
״אני אוהבת אותך״ לחשתי לו ונישקתי אותו בחוזקה, כאילו אם אעזוב, הוא יתעופף ממני.
הוא פשוט אהבת חיי.
לגמרי אהבת חיי.
——————————————————————
סורי שלפרק הזה לקח זמן, אני באמת מצטערת אבל אמממ פרק דביק במיוחד של השיפ הכי מושלם שיש!
אז אממ בקרוב עוד פרק!
אגב שיניתי שם לעמוד באינסטגרם, השם הוא @pink._.fangirl ואני אשמח אם תעקבוו💞
אוהבת מלא💗
YOU ARE READING
פאנפיק פרסבת׳!!
Fanfiction-גמור- מה קורה אחרי המלחמה בגאיה, כשפרסי ואנבת׳ צריכים להתחיל תיכון? האם הכל יהיה טוב כמו שהם חושבים? או שאולי גם החיים הרגילים בבית ספר התיכון הם יותר קשים מכל מה שפרסי ואנבת' עברו? חח אני גרועה בתקצירים אבל תהנוו💙 קרדיט על הכריכה (המהממתת) ל @G...