סיירת נץ

פרק 11 שיחת נפש

דרך הפתח יצאה דמות מוכרת , בקומתו הנמוכה , רגליו השעירות ופרוסותיו , אוחזת ראש כרות " הדג ' ! ! " קראו כולם , קלאריס רצה ולפתה אותו בחיבוק תוך שניה היא הבינה מה היא עשתה , הורידה אותו ארצה ולבשה ארשת פנים רצינית , " אתם לא ראיתם את זה " היא הורתה לכולם הם הנהנו , " אז מה חבורת פחזניות כמוכם עושה במקום הזה ? " הדג ' שאל , " השאלה הנכונה היא מה אתה עושה במוצב של אויב ? החזירה ריינה , " אה כן , זה סיפור מצחיק , אני הולך לביקור במחנה , פתאום המשוגעים האלה קופצים עלי , אבל אני לא פראייר ! נלחמתי עד הסוף " הדג ' קרא בגאווה , " אז למה אתה כאן ? " שאל פרסי , " אה כן " הדג ' מלמל , " יכול להיות שהם היו טיפ טיפ טיפ טיפ טיפה יותר חזקים ממני , הם עילפו , קשרו , ושמו אותי כאן , ואז אני מתעורר מקולות של יריות , כולם נבהלים , אני מנצל את חוסר השמירה עלי ובמהלך מדהים אני מסתובב ושובר את הכסא שהייתי קשור אליו על מישהו , גונב לו את האולר ודוקר אותו , לקחת לו את הנשק ויריתי בצרור אחד בכולם ! " הדג ' הסביר , " והראש ? " פרנק שאל " יפה לא ? חתכתי אותו לאחד מהם הדג ' ענה , " למה ? " פרנק שאל שוב , הדג ' חייך חיוך קריפי ופנה אל חיילי הסיירת , " מי מכובדי ? " , איתי התחיל להסביר " משלחת צבאית מצבא ההגנה ל . . " " לישראל " השלים אותו הדג , " כן אני רואה שיש לכם תבור " , איתי הנהן , " אווו אני יכול להצטרף למלחמה ? " הדג ' התחנן , " אה . . " פייפר התחילה לדבר " מצוין ! אתם לא תצטערו ! " הדג ' הצטער , ריינה הסתכלה עליה במבט שאומר " אל תנסי אפילו . . " הערב ירד , החיילים , החצויים , והתיש הקימו מחנה , הם הבעירו מדורה וישבו סביבה , הם פרקו את הנשק , החיילים הדליקו סיגריות וצחקו , רק פרסי ישב בצד , רחוק מהמדורה , הוא לא הרגיש שהוא יכול לצחוק עכשיו , הוא איבד את האדם האהוב עליו , נמאס לו מהכל , מה הטעם בחיים בכלל , " הי , אתה נראה כמו מישהו שבור " ניקו התיישב לידו , פרסי לא ענה , " רוצה ? " הוא הציע לו סיגריה חצי שרופה , " אתה מעשן ? ? ? " פרסי התפלא , " כל אחד נרגע בדרך שלו " ניקו ענה , " אבל זה לא בריא ! " פרסי גער בי , " אתה רוצה או לא ? " ניקו שאל שוב , פרסי נכנע , הוא קירב את הסיגריה לשפתיו ושאף את העשן , תוך שניה הוא החל בהתקף שיעול חריף , ניקו גחח מהצד , " כולם מגיבים ככה בהתחלה , אתה תתרגל " , " עזוב זה לא בשבילי " פרסי הגיש לו את הסיגריה , הוא לקח אותה ושאף עוד שאכטה , שתיקה השתררה , " אתה יודע שאתה לא יכול להשבר עכשיו " ניקו שבר את השתיקה , " מה זאת אומרת ? " פרסי שאל , " ראיתי בשאול חיילים שנשברו באמצע מלחמה , איבדו חבר ונפלו לדיכאון , זה לא נגמר טוב מבחינתם " ניקו הסביר , " מה זה ' לא נגמר טוב ? ' " פרסי חקר אותו בחשש , " הם לא היו מפוקסים בקרבות רובם מתו חלקם נפצעו , מי שלא בגוף אז בנפש ומי שנשאר שפוי חי חיי דיכאום ונשאר בודד וערירי לבד , ללא משפחה , ללא אף אחד לספר לו את סיפורי הגבורה מהמלחמה אסור לך ליפול לזה אני דואג לך " פרסי לא הסתכל על ניקו , הוא הניח עליו את הראש , פרסי החל לבכות בשקט , " אני רוצה שתחזור אחריי " ניקו דרש " אנבת ' כבר לא תקום במחנה יותר " , " מה ? למה לי להגיד את זה ? " פרסי הזדעזע , " אתה לאט לאט תשלים עם המוות שלה , תחזור אחריי ! " הוא חזר אחריו עכשיו תגיד , אנבת ' כבר לא תדבר במושגים שאף אחד לא מבין " , הוא חזר אחריו , " עכשיו תוסיף משפט משלך " ניקו פקד , אנבת ' כבר לא תנשק אותי בקמפוס ברומא " , יפה מאד " ניקו טפח לו על הכתף , " אנבת ' כבר לא תווכח איתי איך נקרא לילד שלנו " , " אנבת ' כבר לא תעצור ליד כל פסל ברומא לא חשוב כמה פעמים היא כבר בסתכלה עליו " , " אנבת ' כבר לא תכתוב את הספר שהיא רצתה " " אנבת ' כבר לא תעיר אותי בצרחות בלילה כי היא ראתה עכביש " , פרסי החל ליבב בקול גבוהה יותר , אנבת ' כבר לא תקרא לי מוח אצה , היא לא תביא לי ליום הולדת בדיוק מה שרציתי , השיער הבלונדיני שלה כבר לא ינצנץ בשמש , היא כבר לא תהרוג מפלצות , היא כבר לא תאהב אותי יותר . . " פרסי פרץ בבכי קורע לב וחסר מעצורים , " זה בסדר תוציא הכל , אם יש 2 דברים שאני מבין בהם זה מוות ודיכאון , ואלו 2 שאתה מתעסק בהם עכשיו " , פרסי הרים את הראש והסתכל על ניקו , עמוק בלבן של העיניים הוא התקרב אליו , קרב את השפתיים שלו אליו באיטיות , " הי " ניקו עצר אותו , " אתה בסערת רגשות אני מבין , אבל אני כבר לא שם , יש לי בן זוג אחר עכשיו ואני אוהב אותו , אבל זה לא בא על חשבון החברות שלנו , אנימלא רוצה להעיק אני אלך עכשיו , בבוקר תקום יותר טוב , הכאב לא יעבור , לעולם , אבל אתה תשלים איתו " הוא לחץ לו את היד באגרוף וקם אל המדורה .