𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊

פרק 73

נקודת מבט סקאר:

"איך אני אמורה לשרוד בלעדייך חמישה חודשים? זה המון זמן!" אמרתי בהתבכיינות מזויפת.

"אני מאמין שתוכלי לשרוד בלעדיי טוב מאוד אפילו. ואם באמת כל כך קשה לך, אני כל תחילת שבוע אשלח לך את הלוח זמנים שלי וככה נוכל לעשות שיחות וידאו בזמנים שאני פנוי. אבל את יודעת שאם את צריכה משהו את יכולה להתקשר בכל זמן. את הכי חשובה." הוא אמר בחיוך ונשק לראשי.

"אם אני אתקשר אלייך באמצע פגישה חשובה, ואתה תענה לי, זה לא יהרוס לך את הפגישה?" שאלתי מבולבלת, אני מכירה את הפגישות החשובית של ג'ק- אין שום הפרעות.

"אני מעדיף להרוס ערים שלמות מאשר לא לעזור לך. אמרתי קודם ואומר שוב, את הכי חשובה לי יותר מכל דבר אחר בעולם, את מבינה את זה, ארוסתי היפייפיה?" הוא שאל אותי והחזיק בפניי בשתי כפות ידייו.

הסתכלתי על טבעת האירוסין שנמצאת על אחת מחמשת אצבעותיי שניתנה לי ליל אמש. חייכתי.
אני מאורסת.

הינהנתי לחיוב על שאלתו ,אחזתי בעורפו ונישקתי את שפתיו.

"אתם ממש זוג יונים." אימו של ג'ק, מארי, אמרה באושר.

"כן, זוג יונים. כל יום מישהו אחר עף מהחלון." ליזה אמרה משועשעת. כולנו פה בביתו של ג'ק כדי להיפרד ממנו לשלום. אפילו האחים שלי פה.

"סקאר, אכפת לך אם אני אחטוף ממך את הבן שלי לדקה?" מארי שאלה אותי בציניות כשחיוך על פניה.

"בטח, קחי אותו בכיף. אני כבר דבוקה אליו עשרים וארבע שעות ברציפות." אמרתי גם אני בציניות.

התרחקתי מג'ק כדי לתת לאימא שלו להחליף איתי את מקומי מול ג'ק באמצע הכניסה והתהלכתי אל עבר ליזה שקראה לי לבוא אליה.

"אני רוצה שתספרי לי הכל! אבל קודם כל השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול היא; האם כבר סיפרת לו שאת הרה ממנו?" ליזה שאלה בהבעה שיפוטית.

"דבר ראשון, תדברי יותר בשקט!
דבר שני, אל תסתכלי עליי בהבעה כזו שיפוטית. אני מרגישה כאילו אני נידונה למאסר עולם.
דבר שלישי ואחרון, לא. לא סיפרתי לו שאני בהריון ועוד ממנו." אמרתי, והטלתי את הפצצה לבסוף.

"אני חושבת שהשתגעת סופית. מתי את חושבת לספר לו? אחרי שהילד שלכם כבר יסיים תיכון? אני באמת לא מבינה אותך, סקאר. מה כל כך קשה לך לומר לו את זה? ועכשיו אתם מאורסים אז קל וחומר שאת צריכה לספר לו על כך." ליזה אמרה, כועסת במיוחד. בפעם הראשונה מזה שלוש חודשים, היא שואלת אותי למה.

"כי הוא לא רוצה את זה! זה אוכל אותי מבפנים!
אני מפחדת שאם אספר לו הוא כבר לא ירצה להיות איתי יותר. אני שמעתי אותו מדבר על זה בפאלפון עם רוז. הוא לא רוצה ילדים בשנים הקרובות והוא אפילו לא מוכן לשמור עליהם. אז תגידי לי מה אני אמורה לעשות בדיוק?" שאלתי מיואשת, מנסה לשמור על שקט כמה שיותר.

"הו. אני מצטערת, לא ידעתי את החלק הזה בסיפור.
אבל למרות זאת, אני חושבת שאת צריכה לספר לו.
כי אם הוא באמת אוהב אותך כמו שזה נראה, הוא גם יאהב את הדבר הקטן הזה שנמצא לך שם בבטן." ליזה אמרה ונגעה בעדינות בבטני.

"אוקיי, אני אספר לו. זה או עכשיו או לעולם לא." אמרתי באומץ, מביאה חיבוק לליזה אחרי שהבטחתי לה שאני אספר לה הכל על מה שקרה אתמול, והתקדמתי בחזרה אל עבר ג'ק שנפרד במהירות מכולם בזמן שהעובדים שלו מעמיסים את כל הדברים שלו על מכונית שהייתה ממש בכניסת הבית. כנראה הרסה את כל הצמחייה שהייתה מן השער הגדול עד לכניסה.

"הנה את, אני צריך ללכת. אני אתגעגע אלייך כל כך, יפייפיה שלי. אני אוהב אותך." הוא אמר ונשק בקצרה לשפתיי, חיבק אותי ואמר להתראות ויצא.

לא הספקתי אפילו להשחיל מילה אחת.

"אז כנראה באמת תצטרכי לספר לו שאת בהריון אחרי שהילד יסיים תיכון." ליזה אמרה את המשפט שאמרה קודם לכן בציניות.

"אני מרגישה מזעזע כל כך עכשיו." אמרתי מתוסכלת. אני לא אוכל לספר לו את זה בשיחות וידאו, והוא חוזר רק עוד חמישה חודשים שבזמן אני כבר יהיה בחודש שמיני-תשיעי עם בטן שדומה לכדור כדורסל.

"אני רואה את המצוקה שלך, סקאר. ואת יודעת מה הפיתרון?" ליזה שאלה בהתלהבות ואת האמת שאין לי מושג למה היא כל כך מתלהבת מהמצב בו אני נמצאת כרגע.

"לא, אין לי מושג מה הפיתרון." אמרתי בחוסר התלהבות מופגן.

"אז אני אתן לך רמז עבה; אני, את, ארמי, עשר קילו גלידת שוקולד, ספה נוחה ונטפליקס. מה את אומרת, סקאר?" ליזה שאלה בהרמת גבה ומבט תחמני על פנייה.

"אני אומרת שעשר קילו זה לא מספיק. צריך יותר. גם חייב עשר קילו של צ'יפס, את סיימת את כל העשרים חבילות שקניתי השבוע.
אז קדימה בואי ניפרד מכולם פה בנימוס ונלך לקנות את הדברים שציינתי כרגע ומשם נלך להנתחל בסלון ביחד עם כל הדברים שאת ציינת." אמרתי בחיוך אל עבר ליזה, משתפת פעולה בתוכנית שלנו.

"אז קדימה, למה את מחכה? עשרים קילו של גלידת שוקולד לא יקנו ויאכלו את עצמם לבד." ליזה אמרה בהפגנתיות ואני ציחקקתי.

לא יזיק לי יום שלם של שביזות.

פרק נחמד פלוס.
שמתי לב שירדו לי הצפיות והתגובות לאחרונה, אני באמת אשמח לדעת מה דעתכם על הסיפור, עם הכי הרבה כנות.

מקווה שאהבתם, תהנו❤