סיירת נץ

פרק 14 דיכאון

זהו , הצחוקים נגמרו , כולם בלי יוצא מן הכלל היו רציניים , מפוקסים , קרים , מחושבים , אנשים נופלים כמו זבובים , חיילי הסיירת שרו ביניהם שירי זיכרון בעברית , החצויים לא הבינו אבל עם הבעות הפנים ומהנגינה אפשר להבין מה המשמעות , ואם זה לא מספיק המוצב הבא מדיע מהנ . צ שהגיע מאתנה , זה הזכיר לכולם את החלל הראשון , אנבת ' . הם צעדו מספר קילומטרים , ונעצרו כשראו אותו , מבוך אבן ענק , המוצב כוחו היה רשת תעלות שביניהן בונקרים ולבסוף מבנה רחב בגובה 4 קומות עשוי מבטון מזוין , " נחנה כאן הלילה " הודיע איתי , כולם התארגנו לשינה , מדורה לא הודלקה כדי שלא יזהו אותם , הפעם הם לא שרו או סיפרו צ ' יזבטים , הם נכנסו לשקי השינה וכל אחד שקע בסיוט מדיר שינה אחר . עברו כבר 20 דקות ופרסי לא הצליח להרדם , הוא כל הזמן שמע קולות בכי חלשים מכיוון סלע מאחוריו , הוא הניח שהוא מדמיין מאחר והצליל היה כה נמוך אך באיזשהו שלב הוא היה חייב לבדוק , הוא יצא החוצה , " ניקו ? " הוא התפלא כשראה אותו יושב על הסלע עם הגב אליו , ניקו לא ענה , פרסי הקיף את הסלע וכשראה את ניקו הוא הרגיש כאילו מישהו הכניס לו אגרוף בבטן , " ניקו מה אתה עושה ! ! " הוא הזדעק וחטף לו את הסכין מהיד , ידו של ניקו הייתה מרוטשת מחתכי סכין עמוקים , " עזוב אותי ! תחזיר לי את זה ! " ניקו שלח את ידו כדי לקחת את בסכין בחזרה אך קיפל אותה כשברק כאב פילח אותה , " ניקו מה יש לך ? ? " פרסי שאל בזעזוע , " עזוב די , החיים שלי הם רצף של אבדות , כל מי שאני אוהב מת , לא רוצה לחיות יותר ! תחזיר לי את זה ! ! " ניקו לחש באפיסת כוחות , " ניקו אתה לא מתאבד ! פאק מאיפה נשיג לך חובש עכשיו , אולי החיילים יודעים עזרה ראשונה " פרסי דיבר מהר , ניקו צחקק לרגע , " מה מצחיק ? " פרסי שאל , " סתם אירוניה " ניקו ענה , " תסביר " פרסי ביקש , " כל מי שאיבדנו במסע יכל לעזור עכשיו , וויל רופא ואנבת ' יודעת להגיש עזרה ראשונה " למשמע שמה של אנבת ' חלחל אליו הדיכאון שוב , הוא התיישב ליד ניקו , " נפל לך האסימון ? אתה מבין שהחיים חרא ? " ניקו שאל רטורית , פרסי לא הגיב , הוא הניח את הסכין מעל קבוצת ורידי בשורש כף היד , לחץ , ושיסף , דם החל לזרום , הכאב היה חד , פרסי התמסר לכאב הזה , הוא חתך שוב , ושוב , " הי לך מותר ולי לא ? " ניקו שאל , פרסי החזיר לו את הסכין , הוא לא הרגיש רע שהוא נותן יד לפגיעה עצמית , להפך , הוא הרגיש שנוא עושה לניקו טובה , ניקו צודק , מאז שהוא נכנס לעסקי המיתולוגיה הוא רק מאבד חברים , החיים רעים , אין למה להשאר כאן , הרי כולם ימותו בכל מקרה , ועד אז החיים יהיו רוויי סבל , אז למה לא לגמור עם זה עכשיו ! ? , פרסי וניקו העבירו את הסכין ביניהם וקרעו לעצמם את כלי הדם באדישות שניהם כבר היו באפיסת כוחות , הם הרגישו את הסוף , הם איבדו כמה ליטרים טובים של דם , הם נשענו אחד על השני כדי להשאק זקופים , וכשהם הרגישו את הסוף מגיע , הם הסתכלו אחד על השני הם אחזו זה בידו של זה , דמו של האחד התערב בשל השני , הם התקרבו , הדביקו את שפתיהם בפעם הראשונה והאחרונה והתמוטטו לשלולית דם קרוש למחצה . . . , וכל השאר , הם ישנו , נהנים מהשעות האחרונות בחייהם לפני שנפגשו עם סוג המוות הכואב ביותר , התאבדות !