חיים בסיאול (נאמג'ין)

דירה בסיאול

"זה היה יום מוזר," ג'ין אמר כשהוא ונאמג'ון יצאו מבית הקפה וחזרו לבניין שלהם בגלל שהדברים של ג'ין הגיעו.

"בהחלט כן," נאמג'ון אמר.

שניהם ראו את משאית ההובלה מחוץ לבניין שלהם, שני עובדים מעשנים בחוץ מחכים שהבעלים של הדברים יגיע לאסוף אותם.

ג'ין בירך אותם לשלום והחליף כמה מילים איתם, הם פתחו לו את החלק האחורי וחשפו את הארגזים שלו, חמישה ארגזים היו שם, כל אחד בגודל בינוני, על אחד היה כתוב "מטבח", על אחר "סלון+שירותים" ועל שלושת האחרים "בגדים ועוד", ג'ין לקחת שני ארגזים של "בגדים ועוד", נאמג'ון עזר עם הארזג הכי כבד שהיה ה"מטבח", ושני העובדים כל אחד לקח ארזג אחד, הרבעייה עלו לקומה הרביעית לדירה של ג'ין.

אחרי שכל הארגזים הונחו בדירה שני העובדים אמרו שלום, ג'ין שילם להם והם המשיכו לדרכם.

"תודה," הוא אמר.

"אמרתי שאני העזור לך."

"אבל יכולת להגיד לא."

"רציתי לעזור," נאמג'ון חייך אליו את החיוך שלו שחשף את הגומה שלו.

ג'ין פתח קודם את הארזג של המטבח והתחיל להוציא משם דברים בזמן שנאמג'ון אמר שיעזור עם הבגדים כי הוא לא רוצה לשבור משהו בטעות אם יעזור בסידור של דברים אחרים, ג'ין לא התווכח איתו.

ג'ין שם כל דבר במקום החדש שלו, לא היה הרבה מקום אבל גם לא היה לו הרבה דברים.

בשלב מסויים האו שמע קול מוזר, "סליחה," נאמג'ון אמר. 

ג'ין צחק, "אם אתה רעב פשוט תגיד."

"אני רעב."

"מה אתה רוצה לאכול? אפשר להזמין משהו."

"אפשר, מה אתה רוצה לאכול?"

"מה אתה רוצה לאכול? אתה האחד שהבטן שלו קרקרה."

נאמג'ון הסמיק, הוא ירד במדרגות מהחלק העליון של הדירה לעמוד ליד ג'ין במטבח, הוא פתח את הטלפון שלו ונכנס לאפליקציה של אוכל מהיר באיזור, "אפשר להזמין עוף," נאמג'ון אמר והראה לו תמונה של האוכל מהאתר של המקום.

ג'ין הסכים ונאמג'ון הזמין, ג'ין אמר שהוא יחזיר לו כסף ונאמג'ון אמר לו שפעם הבאה הוא ישלם כאילו הוא כבר יודע שהם יבלו יותר זמן ביחד בעתיד.

נאמג'ון עזר לג'ין לסדר דברים באיזור של הסלון, הוא כמעט הפיל מנורה אבל ג'ין תפס אותה בזמן לפני שנשברה וכאן הוא הבין למה נאמג'ון הציעה לעזור בסידור הבגדים, בגדים לא יכולים להשבר.

אחרי כמה דקות בהן נאמג'ון שם  נורה חדשה למנורה בזמן שג'ין ירד לקחת את האוכל, במזל כשחזר נאמג'ון ישב על הספה, שום דבר שבור לא נראה באופק.

הוא פתח את השקית והוציא את האוכל מניח אותו על השולחן הקטן.

"מה האוכל שאתה הכי אוהב?" ג'ין שאל אחרי שהתחילו לאכול.

"אני אוהב בשר, אין כל כך משהו ספציפי."

"אני מעדיף פירות ים על בשר."

"אני לא אוהב פירות ים."

"איך אתה לא אוהב פירות ים? אתה גר בדרום קוריאה."

"אני פשוט לא אוהב."

"בעיקרון אני יודע לבשל אבל היום גם אין לי מצרכים וגם אין לי כוח."

"מגניב, אני בכלל לא יודע לבשל, כל מה שאני מכין זה ראמן."

"אז יום אחד אני אכין לך אוכל, אתה תראה איך זה אוכל ביתי, לאכול ראמן מחומם כל יום... אני פשוט לא יכול לחשוב על זה."

"אני אשמח לבוא לנסות את האוכל שלך יום אחד."

כשהם גמרו לאכול, נאמג'ון אמר לילה טוב לסוקג'ין וחזר לדירה שלו להתכונן ללכת לישון, יום למחרת הוא צריך לקום מוקדם כדי שהוא ויונגי יספיקו לגמור את העבודה שלהם לפני שיונגי יחזור לדאגו.

ג'ין סגר את הדלת אחריו והחליף לפיג'מה, הוא היה עייף מהיום הארוך הזה.

טאטאה- תוכל לבוא לתחנת הרכבת מחר בבוקר? להגיד שלום לפני שאני חוזר הביתה?

ג'יני- ברור, לילה טוב טאה

טאטאה- לילה טוב היונג

ג'ין הניח את הטלפון שלו על השידה ונשכב במיטה שלו נרדם מיד.