פאנפיק פרסבת׳!!

פרק 10

פרסי-
״פרסי! תסיים לארוז כבר! אנחנו חייבים ללכת!״ נזפה בי אנבת׳.
״בסדר בסדר, אני בא!״ עניתי.
סגרתי את התיק ווידאתי כמובן שלא שכחתי את הטבעת.
אני כלכך מתרגש, אני הולך לשאול אותה את זה בקרוב, כלכך בקרוב.
מחר, בחגיגות חג המולד, ה25 לדצמבר בשנת 2019, במחנה החצויים יחד עם כל חבריי, אני, פרסי ג׳קסון, הולך לשאול את אהובתי, אנבת׳ צ׳ייס, אם היא תהיה מוכנה להנשא לי.
אני לא יכול לחכות.
התקדמתי יחד עם אנבת׳ אל המטבח כדי להגיד להתראות לאמא שלי.
״אני מצטער שלא תוכלי להיות שם כשזה קורה״ אמרתי לאמא שלי כשאנבת׳ יצאה מטווח שמיעה.
״זה בסדר פרסי, אבל אני יתגעגע אלייך, כלכך יתגעגע אלייך״ היא משכה באפה וחיבקה אותי.
״ביי פרסי, ביי אנבת׳, תעשו חיים! ותמסרו לכולם דרישת שלום וחג שמח!״ אימי אמרה לנו כאשר התקדמנו יחד אל הדלת.
״אנחנו נמסור, להתראות סאלי!״ אמרה אנבת׳ וחייכה אל אימי.
אמא שלי כלכך אוהבת אותה.
נכנסתי אל המכונית בצד של הנהג, ואנבת׳ נכנסה מהצד השני והתיישבה לצידי.
״שוב אתה נוהג?״ שאלה אותי אנבת׳ בחיוך וגילגלה עיניים.
אני נוהג ממש בסדר!
״אנבת׳ אני יודע לנהוג דיי כבר!״ חצי צעקתי עלייה בחיוך.
״אוי מוח אצה, שנינו יודעים שזה לא נכון...״ היא קנטרה אותי וצחקה.
הצליל הכי יפה שיש בעולם.
אנבת׳ צוחקת.
״טוב נו, סע כבר!״ היא אמרה לי, חסרת סבלנות להגיע למחנה.
התנעתי את האוטו והתחלתי לנסוע למחנה, כשאנבת׳ לידי לא הפסיקה להגיד לי שאני נוסע כמו משוגע.
אני מאוהב בה, ברצינות.
לאחר נסיעה ארוכה ולא משוגעת, הגענו אל מחנה החצויים.
שלום בית.
———————————————————————————————————-
אוקיי, הפרק הזה מאוד קצר.
סליחה על זה.
אני גם אומרת לכם שכנראה הפרק הבא יהיה כנראה קצר, אבל הפרק שאחריו יהיה מאוד מאוד ארוך.
אממ מקווה שנהניתם מהפרק, תכתבו לי את דעתכם בתגובות ותצביעו פליזזז זה באמת מדרבן אותי לכתוב עוד💞
אגב, תודה רבה על 3k קוראיםםםם אתם מטורפים ומדהימים באמת💗
אם יש לכם שאלות, מוזמנים לכתוב בתגובות💞
אוהבתת💞
באיוששש💝