פרק 17 דם על המדים

14 1 0
                                    

את הדרך למוצב הפיסטוס / ארס הם עשו במספר שעות , הפעם כולם התניידו בנגמ " שים ( נגמ " ש - נושא גייסות משורין , רכב שבו מעבירים לוחמים אל שדה הקרב ) מסוג נמ " ר ( נמ " ר - נגמ " ש מרכבה , סוג של נגמ " ש ) , ומספר חיילים , משום מה עלו על מטוס בדרך למוצב , המטוסים הלכו וחזרו , גם כדי להשאר צמודים לשאר הצבא וגם כדי לאבטח את הדרכים , אך החיסרון של זה - האויב ידע שהם באים . הם הגיעו לאורך הכביש שמוביל למוצב , השלווה המדומה נקטעה כאשר הנגמ " ש הראשון בשיירה עלה על מטען , הפיצוץ הכניס את כולם לכוננות , החובשים רצו למקום הפיצוץ , עוד לפני שהם הגיעו הנהג קפץ החוצה מהנגמ " ש , ואחריו מספר חיילים שיצאו ללא פגע , אך דווחו על הרוג ו 2 פצועים בפנים , החובשים הוציאו אותם והחלו לטפל בהם , " מתחילים ! " הכריז איתי שמונה למפקד הכוח , הרומאים נכנסו למערך הלגיון , היוונים נכנסו גם הם למערך פלנקס , הסיירות התקבצו בגושים מאחורי מסתור , הטנקים התקדמו קדימה , כולם חיכו , גם החיילים במוצב נכנסו לכוננות , כולם חיכו לראות מי יתן את המכה הראשונה , הדילמה נפתרה כאשר מאחד המסוקים קפצו חיילי סיירת הצנחנים , ואיך שמצנחיהם נפתחו החלו לירות מהאוויר , החיילים במוצב החלו לירות לכיוונם בתותחי בופורס שהיו על הגגות , איתי פנה אל הקשר , מספר צנחנים נורו באוויר ונהרגו אך רובם הגיע לקרקע , " ברזלן כבד כאן קדקוד , מכת אש כבדים אל המכלאות 700 קצרים מולכם , עבור " , איתי ביקש שהטנקים ירו בגגות הקרובים , " היישר " מפקד הטנקים ענה ותוך מספר שניות הטנקים ירו פגזים ומספר גגות קרסו , זה סיפק חיפוי מסוים לצנחנים שירו במספר מטרות על הקרקע מהאוויר , הצנחנים נחתו על גג בנין שהיה יחסית ריק , חיסחו את אלו שאכלסו אותו , ושמשו כחיפוי מבפנים , " קודקוד , קבל כי השחור מלא צלחות , מבקש אישור לשלוח דובי , עבור " , ביקשו לשלוח דחפור D9 שיעבור על הכביש ויתפוצץ עם המוקשים , D9 עומד בקלות בפיצוצים , האישור ניתן והדחפור הרשה לעצמו גם לפרוץ את השער , הנהג החל לירות במקלע , תוך כדי נסיגה אל הכוח מאחורה , קולות הקרב השתתקו , האווירה הגדרה מחדש את המושג " השקט שלפני הסערה " , איתי נטל את מכשיר הקשר , כולם נשמו נשימה עמוקה , " מכת אשששש ! ! ! ! ! ! " הוא שאג בקשר , החיילים החלו לירות בנשקם האישי , כיתות מקלעים הקיאו צרורות ארוכים , פגזי הטנקים והתותחים קרעו את השמיים בדרך אל המטרות , ספינה ששייטה בים הקרוב למוצב ונראתה ספינה רגילה התגלתה כסטי " ל ( סטי " ל - ספינת טילים ) מסוג סער 6 שהחלה לירוק תחמושת בצורת תותח אוטו מלרה , מקלעי טייפון , טילי הרפון , ברק 8 וטורפדו , גם ממש מתוך הים נפלטו טילי טורפדו וספייק ( גומד ) , החיילים הישראלים הסבירו לרומאים וליוונים שזה מגיע מצוללות , הגבות הורמו אבל הם כבר הבינו שהנשק הזה נשגב מבינתם , כל חייל שידע לזרוק דברים למרחקים גיבו את עצמם בהשלכת רימונים מסיבית , החיילים נושאי המטול הפגיזו בטילי כתף , צלפים וקלעים ירו באופן מדויק במטרות האנושיות ובכלבים , והמטוסים הפציצו במלוא העוצמה , החלק הזה של הקרב דמה יותר לטבח .
חלק ב'-תוך דקות מספר הם התעשתו על עצמם החיילים במוצה , הם שיגרו מספר טילים לכיוון הסטי " ל אך מערכת כיפת הברזל שלה יירטה את הטילים , מטוסי המיג שלהם המריאו וקרב אוויר החל ניטש בשמיים , הטנקים החלו להתקדם אליהם והחיילים תפסו עמדות , " קדימה הסתער ! " הכריז איתי בקשר , החיילים כולם קמו והסתערו קדימה , כוח משייטת 13 הסתער מתוך הים , מסוק הוריד בחבלים כוח של סיירת מטכ " ל שהשתלט על אחד הבנינים , מתוך האדמה קפצו חיילים , ישר מתוך מנהרות תת קרקעיות , היוונים והרומאים נרתעו , איתי גיחח והסביר שבכל נה שקשור במנהרות יש להם היסטוריה ארוכה , חיילים מסיירת יהל " ם ( יחידת הנדסה למשימות מיוחדות ) הסתערו וצללו למנהרות , החיילים שהיוו חלק מהפלנ " טים ( פלוגה נגד טנקים ) של סיירות התסערו עם הטנקים לכיוון טנקי האויב , החיילים פרצו את השערים ותפסו מחסה מאחורי קירות כל יחידה יחד עם המפקד שלה החלה לטהר בונקרים ומבנים , רומאים ויוונים התחלקו בין היחידות , הצוות שיצא למסע שנכון לרגע מנה את איתי , זיתלאווי , ארז . פרנק , ריינה , ליאן ופייפר נכנסו לבניו מסוים שהכיל לובי פצפון עשוי מבטון ומשם מדרגות למעלה , הם טיפסו , בקשר החלו להשמע דיווחים רבים של " . 3 הרדופים . . " ( הרדוף = הרוג ) " . 2 פרחים . . " ( פרח - פצוע ) " . . מבקש תורן . . " ( תורן = רופא ) " . . כאן לב . " ( לב = פארמדיק ) , הם עלו למעלה , כוח מסיירת נח " ל כבר טיהר את הקומה הראשונה והם הצטרפו אליהם לקומה הבאה רימונים , יריות , הקומה טוהרה , עוד קומה , כוח של שלדג פרץ מן החלונות וטיהר את הקומה לפניהם , " וואסח . . " מלמל ארז ( וואסח - פוזה קרבית [ לא פוזה כמו תנוחה , פוזה כאילו לחוש את עצמך ] ) , הכוחות השתלבו והם עלו לקומה האחרונה , שם התקבצו רוב חיילי הבנין , איך שהם התחילו לזרום למעלה נפתחה אש ממקלע M134 Minigun ( מיניגאן ) , מספר חיילים נפגעו ונפלו אחורה אל המדרגות ומשם התגלגלו לרצפה באנקות כאב , בקשר הוזמן חובש ומי שנשאר שלם נשכב על המדרגות , מאגיסט ( מאגיסט = חייל שתפקידו הוא תפעול מאג ) הרים את הקנה וריסס על עיוור בקומה , הוא הציץ וראה את המקלען הרוג וכך החיילים , השורדים השיבו אש והתפתח קרב יריות קצר שבסופו נפצעו 2 חיילי שלדג ונהרג חייל מהנח " ל אך הקומה טוהרה , לפתע נשמעו קולו ירי מהקומה למטה , כולם הסתכלו דרך המדרגות וראו 3 חיילי אויב מוודאים הריגה על הפצועים שנפלו מאש המקלע בתחילת טיהור הקומה , החיילים כיוונו נשקיהם לכיוון האויבים , אך צרור הקדים אותם , נער פרץ לבפנים , חמוש במקלע לואיס , הוא קרע ליד אחד הפצועות , פצועה יווניה , קלאריס ? , " קלאריס ! " החצויים וסיירת נץ רצו אליה , " מי אתה ? " איתי שאל את הנער , " כריס " הוא ענה , " זה החבר שלה " ליאו הסביר , כריס לפת את ידה של קלאריס , הם הסתכלו אחד על השני בעיניים , " כאן קודקוד , מבקש משנה תורן לבנין החמישי בשורה הראשונה של המכלאות " איתי ביקש חובש בקשר , " קודקוד כאן משנה תורן בכיר , 2 קטנות אצלך " הודיעו לו בקשר , כריס המשיך להביט בעיניה של קלאריס , " את תיהי בסדר " הוא ניסה לנחם אותה , " שנינו יודעים שזה הסוף שלי " קלאריס ענתה לו בטון שמבהיר שהיא משלימה עם המוות , כולם הסכימו איתה , לא בקול כמובן , אך חורי קליעים היו לאורך כל הגוף שלה , כריס בא להגיד משהו אך חובשים התפרצו לחדר , הם החלו לבדוק לה כל מני דברים , כולם חיכו , דרוכים , לאחר מספר בדיקות החובש הסתכל על כולם במבט עצוב , הזריק לה מורפיום ואמר " היא לא תשרוד יותר מכמה דקות , שמעות עמדו בעיני כולם , כריס בכה בשקט , הוא חיבק אותה חזק , אך כשהתרומם , היא כבר לא היתה בחיים כריס בהה בה במשך כמה שניות , הוא הפסיק לבכות , קם ורץ החוצה , כולם רצו אחריו , הוא רץ לבנין הבא , שלף את נצרה של רימון בשיניים , וקלע אותו לחלון של הקומה הראשונה , 1 , 2 , 3 , 4 פיצוץ , הוא נכנס בסערה לבנין ורץ במדרגות , כשכולם נכנסו הוא כבר נכנס לקומה הבאה , הוא שחרר צרורות רחבים מאד , המחסנית נגמרה בסוף טיהור הקומה , הוא החליף במהירות מרשימה את המחסנית והמשיך , הם לא עמדו בקצב שלוב הוא כעס בטרוף , הוא רצה לנקום בכל העידן החדש , עוד קומה מטוהרת , ועוד אחת , עד שהגיע לאחרונה , שם הוא עצר והחל להתנשף כולם טפחו לו על השכם וירדו , איתי ביקש מזיתלאווי שיחפה עליהם מהחלון כשהם מתקדמים לבנין הבא , הוא נשאר , הם ירדו במדרגות , אך ברגע שהתרחקן מספר מטרים טיל סאגר התנגש במלוא העוצמה בגג , כולם ראו את זה כמו בהילוך איטי , הפיצוץ , הגופה השחורה שעפה למטה , ריח הבשר החרוך , ואת ההשלמה שהערס הקטן הזה איננו עוד , ריינה רפלקסיבית ניסתה לרוץ לכיוונו , איתי עצר אותה , " אין לנו מה לעשות עם זה , ככל שניהיה יותר מחוץ למבנה ניהיה יותר חשופים , כשהכל יגמר כל הגופות יאספו , לא ינטשו אותו להרקב כאן " איתי הסביר , כל בן אדם אחר לא היה מקשיב ורץ , אבל ריינה הצליחה לשלוט בעצמה , היא שלטה גם בדמעות והמשיכה למבנה הבא . הלחימה המשיכה , פיצוצים נשמעו מכל עבר , יחידות מיוחדת השתלטו על מבנים והתמקמו בהם ומשם העניקו אש חיפוי לצוותים , מדי פעם , ממרחק , נשמע קולו של מטוס מתרסק , וקולות חריכה של טנק שרוף , גוויות התגלגלו על הרצפה חיילים ישראלים , חצויים רומים , יוונים , וחצויי אויב , כולם חשבו שהם השלימו עם העובדה שרבים ימותו , אך כולם לקחו קשה כל נפגע מהצד שלהם , הקבוצה יצאה לטהר מבנה בן קומה אחת שפגז של טנק נכנס דרך החלון שלו והרג ככל הנראה את כולם , אך צריך לוודא שכולם אכן מתו , הם הלכו במעגל , מחפים אחד על השני מכל כיוון , פרנק היה עם הפנים אל הכניסה , הוא היה דרוך , טיפות זיעה ניגרו ממצחו , הוא זיהה תנועה בתוך המבנה , הוא לחץ על ההדק , שום דבר לא קרה , הוא הביט , הקליעים בשרשיר נגמרו , התנועה התגלתה כאדם פצוע שנעמד , הוא שלח את היד לקחת שרשיר חדש , שיט , השרשירים נגמרו , האדם תפס רימון והציא את הנצרה , למרות פציעתו הוא החל לרוץ לכיוונם , הפצוע הבין שהוא עומד למות והחליט להתפוצץ ביחד עם הרימון בנוסף לחיילים מהצבא שנגדו , פרנק זרק לכיוונו את המאג , המאג היה כבד מדי , הוא נפל לארץ לפני שהוא הגיע אל האיש , אבל אם פרנק היה מחכה עש שהוא יהיה קרוב הוא היה מתפוצץ והורד את כולם , הוא חיפש נואשות משהו לזרוק עליו , ידיו נתקלו במשהו שוידא שנמצא עליו לפני שיצא למסע , חתיכת עץ החיים שלו , זה קל , זה יכול להגיע אל הבן אדם ולעצור אותו למספיק זמן כדי שהרימון יפוצץ רק אותו , אבל זה אומר שהוא ימות , נשארה עוד שניה אחת , האיש מדדה לכיוונם , פרנק החליט , הוא זרק את חתיכת העץ , הוא ראה בהילוך איטי את העץ מתקרב אל האיש , מתקרב לרימון , פוגע ברימון ! הרימון עף לאיש המבולבל מהידיים ומתפוצץ באוויר , האיש נהרג במקום , אך חתיכת העץ נשרפה כליל , מהפיצוץ כולם הפנו את ראשם , פייפר וליאו שעמדו מ 2 צדדיו זיהו מה קרה , פרנק קרס והחל לפרפר , הגוף שלו התפחם וחלקים נכבדים מעורו התקלפו , פרנק צרח במלוא הגרון עד שלבסוף מת תוך כדי סבל בל יתואר , הקבוצה הכירה את הנוהל , לא נוגעים בהרוגים , אין זמן לזה , הם יאספו אחר כך , הם המשיכו בכבישת המוצב , הטנקים כבר נכנסו לתוך שטח המוצב טנקי האויב הושמדו , וכך גם המטוסים , הפעם מכונות המלחמה האלו התפנו לפוצץ מבנים , הקרב ארך 4 שעות ברציפות , אך לבסוף , במחיר דמים כבד , הוא נכבש , החיילים הריעו כמו שלא הריעו מעולם , לאחר שיחות ממפקדים כולם עלו על הנגמ " שים וחזרו למחנה , ההלוויות התקיימו למחרת , הביתנים נדרשו להכין תכריכים במהירות , החיילים הישראלים נשארו לשריפת כל הגופות , לא נשארה עין יבשה , המדריכים הספידו את חניכיהם , כירון התנדב להספיד את ניקו ופרסי שהיו חסרי מדריך , למרות שהם לא מתו בקרב , לאחר מכן הועברו כולם למחנה יופיטר להלוויות הרומאים , והמטוסים הישראלים נשאו את ריינה , פייפר וליאו לישראל , להלוויות של החיילים הישראלים , הם כמובן חיכו לרגע שיעבירו את החיילים שהם הכירו , ריינה פרצה בבכי חסר מעצורים ש 4 חיילים בעלי כומתות אדומות חומות נשאו ארון בצבעי דגל ישראל , והקריאו " רב סמל תומר זיתלאווי " , אחר כך עבר " רב סמל זיו גפן " , משמר הכבוד ירה באוויר , אושרי גם ניצב בקהל לידם , חבוש ביד מקובעת . הטקס נגמר , כולם בכו , רובם יותר מפעם אחת , החצויים חזרו למחנות בלב כבד אך בידיעה שהחיים נמשכים , הקשר עם הצבא והחיילים המופלאים האלה נמשך , אף אחד מהם לא ישכח אף אחד לעולם , הם נחשבו אחד בעיני השני לאלי קרב , מורשת הקרב הזאת תסופר לנצח , הסיפור של מחנות החצויים ויופיטר , וסיירת נץ , קשר בלתי אפשרי , שעבד בצורה מדהימה .

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Oct 24, 2019 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

סיירת נץWhere stories live. Discover now