תקופת המבחנים הגיעה וכולם היו בלחץ, ג'ין ונאמג'ון נפגשו כמעט כל ערב חמישי פעם נשארו לישון אחד בדירה של השני, נאמג'ון, שלא נלחץ על כך מהתקופה פשוט ישב ליד השולחן וסיכם את החומר.
"איך זה שאתה לא נלחץ?" ג'ין שאל אותו, יושב על הספה בדירה של הצעיר קורא איזשהו ספר שנאמג'ון המליץ לו לקרוא.
"למה אתה מתכוון?"
"למבחנים, איך אתה לא נלחץ מהם?"
"לא יודע, הם פשוט לא מלחיצים אותי."
"אבל הם חשובים."
"נכון."
"זה לא גורם לך להלחץ? שאם תכשל זה לא יהיה טוב כי הציונים שלך חשובים לעתיד שלך?"
"אל תנסה להלחיץ אותי היונג."
"אבל אמרת שאתה לא נלחץ."
"בדיוק, אז אל תנסה כי זה לא יעבוד לך."
"זה השנה לפני השנה האחרונה שלך, נכון?"
"כן, יש לי עוד שנה אחת לא להלחץ ממבחנים."
"ואני חשבתי שההומור שלי טוב יותר משלך."
"הוא כן."
"תודה."
"היונג?"
"כן?"
"כשאגמור את השנה, תרצה לבוא איתי לחופשה?"
"איפה?"
"חשבתי לנסוע לג'ג'ו איילנד."
"למה אתה רוצה שאני אבוא איתך?"
"כי אני רוצה לבלות יותר זמן איכות עם החבר שלי?"
"הגיוני, בסדר, אני אבוא איתך, אבל קודם, תלמד ותגמור עם המבחנים האלה."
"אל תדאג היונג."
"לא דואג."
מאוחר יותר באותו היום, אחרי שהשניים אכלו, ג'ין נשאר ללילה אצל נאמג'ון.
"זה בסדר שאני אשאר?"
"כן, ברור, זה לא הפעם הראשונה."
"אני יודע אבל הלחץ של המבחנים..."
"ומה אמרתי על לחץ?"
"שאתה לא נלחץ ממבחנים."
"בדיוק, אז אל תדאג היונג."
"בסדר, לא דואג."
ג'ין נכנס למיטה ואחריו נאמג'ון, ג'ין תפס מקום כמה שיותר קרוב לצעיר, שם לו נשיקה על הלחי, "לילה טוב ג'וני," הוא אמר ולא היה מוכן לרגע בו נאמג'ון הצמיד את שפתיו לשלו, הם זזו בצורה מושלמת, ג'ין שם את ידו בשיערו של הצעיר והוא החזיק אותו במותניו מתרומם קצת ממקומו.
ככה הם היו למשך כמה זמן, מתנשקים להם, בשלב מסויים הם הבינו שהם צריכים להרגיע והחליפו נגיעות עדינות עם שפתיהם, "אולי כדאי שנלך לישון," נאמג'ון אמר מגחח.
YOU ARE READING
חיים בסיאול (נאמג'ין)
Fiksi Penggemar[הושלם] ספר המשך ל"כרטיס אחד לסיאול" לא ידוע מה קורה עם נאמג'ין, הם רק הכירו באותה נסיעה, הם גרים באותו הבניין אבל אין ביניהם מערכת יחסים כמו של חבריהם. הסיפור הזה יהיה על נאמג'ין ועל מה שקרה אחרי אותו יום בפברואר שהכירו על האוטובוס לסיאול. התחיל: 2...
