Young Blood-L.S

פרק-75: (שנה לפאנפיק!)

365 ימים. 75 פרקים. 19.8k צפיות. 1.75k הצבעות.1.1k תגובות. מקום ראשון ב#לארי. וואו אני כל כך מתרגשת, היום זה שנה מאז שפרסמתי פה את הפרק הראשון של הפאנפיק. שנה מאז שלקחתי סיכון ופרסמתי בפעם הראשונה משהו שכתבתי מול קהל כל כך גדול של אנשים.
בחיים לא חשבתי שאני אתמיד ככה במשהו שאני כותבת, בחיים לא ציפיתי לקבל כזאת הערכה ואהבה מכמות כזאת ענקית!  אני רוצה לומר לכם תודה שאתם לא מתייאשים, המשכתם לקרוא את הפאנפיק אפילו שלקחו לי 60 פרקים להגיע לפואנטה;) חיכיתם בסבלנות (טוב לא ממש סבלנות.) והמשכתם לסמוך עליי ולקרוא.
תודה רבה על ההתעניינות ועל זה שאתם ככה עוקבים אחרי כל פרק חדש שעולה, תודה על כל צפייה והצבעה ותגובה.
אתם מחממים לי את הלב בכל פעם מחדש ואתם כל כך מרגשים אותי עם ההודעות שלכם❤
לא יכולתי לבקש קהל קוראים יותר מדהים, אני אוהבת את כולכם.
תמשיכו לקרוא, להגיב, להצביע, לחפור לי על פרקים, בחיים לא ימאס לי מזה.
אז אני מקדישה את הפרק הזה לכל אחד מכם שקרא עד לכאן ונהנה, אתם ההשראה שלי.
תהנו מהפרק:)💙💚
_

אני מסתכל על התמונות מאתמול בפעם המיליון בערך, מחייך מאיך שאנחנו נראים ביחד.

במסעדה שהיינו בה ביחד אתמול, יש צלם שמצלם את כולם ומדפיס אחר כך את התמונות במסגרת צבעונית שתואמת לכל האווירה של המקום. "אתה מקשיב לי?" הארי שואל ומלטף את שיערי. אנחנו שוכבים ביחד על המיטה, ראשי מונח על החזה המוצק של הארי והתמונות בידי. "סליחה האז, אני לא יכול להפסיק להסתכל על התמונות." אני מודה ומרים את ראשי כדי להתסכל לתוך עיניו. "כל כך נהניתי איתך שם" אני אומר, עיניי פוגשות בירוק שבעיניו, הוא מחייך ומדביק נשיקה קטנה לשפתיי. "אז מה התחלת לומר?" אני שואל ומסובב את ראשי קדימה בחזרה. "אמרתי שאני לא מאמין שנשארו רק שלושה שבועות לחופש, אתה תחזור לתיכון ואני ממש אתחיל לעבוד." הוא אומר, מזכיר לי דברים שאני מנסה להדחיק. "להיות ביחד ככה כל יום כל היום כבר נהייתה שגרה בשבילנו, אני לא מאמין שאני אצטרך לחזור למסגרת של לימודים בזמן שאתה כל היום תהיה בים." אני רוטן. "ועוד כבר המבחני גמר האלה." אני מגלגל עיניים והארי צוחק. "אני כל כך שמח שסיימתי תיכון. אבל איכשהו יש לי תחושה שאני אבוא לשם כל יום כדי לראות אותך. אני אשתגע בלעדייך כל כך הרבה זמן." הוא אומר ונראה שהלב שלי עומד להתפוצץ, אני מתרגש ככה בכל פעם שהארי נהיה מתוק ומראה לי חיבה, אני יודע שככה זוגות אמורים להתנהג, אבל כשזה בא ממנו זה אומר כל כך הרבה בשבילי וזה מרגש בכל פעם מחדש. בעיקר כשחשבתי שאני לא אשמע ממנו הרבה דברים כאלה כי הארי סטיילס הוא לא הבן הכי חם ותומך בעולם, אבל איכשהו כשהוא איתי אני מצליח לראות רק את הארי החמוד והרך.

"אני לא אתנגד ללראות אותך שם. כל כך אין לי כוח לאף אחד אחר, כל הילדים המעצבנים והמורים במקום אחד." אני לא כל כך סובל בבית ספר, אבל קשה לי לחשוב על העובדה שאני לא אזכה בלות כל כך הרבה זמן עם הארי כמו שאני רגיל, חזור לבלות עם כל הילדים בתתיכון פתאום נראה לי סתמי אחרי שהכרתי את הארי.