בוסאן חלק 1

124 9 4
                                    

השלישייה הייתה בתחנה המרכזית מחכים לרכבת שלהם לבוסאן, השעה הייתה אחד עשרה בבוקר, לפי טלפון שג'ין קיבל בבוקר מבן דודו, ההוא יגיע כבר בשתיים עשרה לבוסאן, כמובן שג'ין לא אמר דבר לג'ונגקוק ולא אמר לו מי התקשר אליו, הצעיר היה מופתע לגלות שגם ג'ין יצטרף אליהם בנסיעה, הוא לא התנגד כמובן, יהיה נחמד אם גם הוא יבוא.

הם אמורים להגיע בסביבות שתיים לארוחת צהריים, בדרך ג'ונגקוק הצליח להרדם עם שירים באוזניים בזמן שג'ין התכתב עם טאה שהתחרפן בגלל שהוא כבר נמצא שם פאקינג בחדר של ג'ונגקוק שהיה כל כך חמוד ומסודר.

לפי התכנון טאה אמור להיות בחדר של ג'ונגקוק כשהוא יגיע, בזמן שהם נכנסים הצעיר אמור ללכת לשים את המזוודה בחדר וכמובן תהיה לו שם הפתעה וזה יהיה טאהיונג.

לפי טאהיונג, סבתא של ג'ונגקוק היא בן אדם נחמד ששואל יותר מידי שאלות.

כשהגיעו לתחנה לפני בוסאן ג'ונגקוק התעורר ושאל איפה הם, נאמג'ון הרים את ראשו מהספר שבדיוק קרא ואמר שתחנה הבאה בבוסאן, פתאום הילד התחיל לקפוץ במקום מרוב התרגשות, "הכל בסדר קוק?" ג'ין שאל.

"מתרגש היונג, אחרי חמישה חודשים של לא להיות בבית, אתה יודע איך זה מרגיש, אהההה ואני עומד לראות את טאה," ג'ין נלחץ מדברי הצעיר אך אז אמר, "כשאני אתקשר אליו ונקבע יום להפגש ואז... ואז... ואז..., כן."

ג'ין צחק.

לפי המתוכנן הם הגיעו לבוסאן, מי שבא לאסוף אותם הייתה אימו של הצעיר שיצאה מהאוטו וחיבקה אותו שולחת קריצות לבנים מאחוריו בלי שבנה יראה.

"כמה התגעגעתי קוקי," היא כיסתה אותו בנשיקות והוא הרגיש נבוך מול חבריו.

"אומה."

"לא ג'ון ג'ונגקוק, לא ראיתי אותך כבר חמישה חודשים, תן לי את זה."

"בסדר," היא חיבקה אותו שוב, נאמג'ון בדיוק החזיק את ידו של ג'ין כי הרגיש ככה.

"מה זה פתאום?" ג'ין שאל כשהרגיש את המגע של הצעיר.

"בא לי," נאמג'ון משך בכתפיו והסתכל על הבוגר, הוא נשען לנשק אותו על לחיו והשני הסמיק.

"קדימה בנים, יש ארוחת צהריים וסבתא שלך לא יכולה לחכות לראות אותך, היא תהרוג אותי אם לא נזדרז," נרה-יון אמרה.

כולם נכנסו למכונית, סוקג'ין הרגיש איך אדרנלין פתאום עובר בו כשניזכר שג'ונגקוק עומד להיות כל כך מופתע ומאושר לראות את החבר שלו שלא ראה כבר הרבה זמן, ג'ונגקוק ישב ליד אימו בכיסא ליד הנהג אז סוקג'ין ונאמג'ון חלקו את המושב האחורי, נאמג'ון ששם לב שג'ין פתאום התחיל להניע את רגליו שאל אותו, "קרה משהו היונג?"

"לא, מתרגש."

"כי יש אוכל?"

"גם," נאמג'ון נזכר במה שהבוגר אמר לו והנהן.

חיים בסיאול (נאמג'ין)Where stories live. Discover now