חיים בסיאול (נאמג'ין)

ג'ג'ו איילנד

"ארזת הכל?"

"כן."

"הכרטיסי טיסה?"

"הודפסו."

"המלון?"

"התפסים גם הם הודפסו, אל תדאג היונג, הכל מוכן."

"אני יודע, אבל עדיין, תמיד צריכים להיות בטוחים."

יום אחרי שניהם היו מאורגנים לצאת לדרך, הם נסעו לשדה תעופה קטן מחוץ לסיאול ושם לקחו מטוס לג'ג'ו, הטיסה נמשכה לא יותר משעה, כשהגיעו למלון שמו את הדברים שלהם בחדר שהזמינו ויצאו לטייל בעיר, אכלו ארוחת ערב במסעדה נחמדה ליד החוף.

אחרי ארוחת הערב הם הלכו לאורך החוף, "איך היה לך עד עכשיו?" נאמג'ון שאל את סוקג'ין בזמן שהחזיק לו את היד, רגליהם היו יחפות ונעליהם מוחזקות בידיהם הפנויות.

"רק הגענו."

"אבל הספקנו לעשות דברים כבר."

"היה מאוד נחמד, אני אוהב את ג'ג'ו."

"אבל רק הגענו."

"עדיין, מחר אפשר ללכת לפסגת הזריחה?"

"כל מה שתרצה היונג."

"אבל זה היה רעיון שלך לבוא לג'ג'ו."

"זה לא שלא רציתי ללכת לראות את אחד המקומות הכי יפים בג'ג'ו," נאמג'ון הסתכל על ג'ין וחייך, "איתך זה פשוט יותר מיוחד להיות כאן."

ג'ין הסתכל עליו חזרה, הם עצרו את ההליכה, הם סקרו את העיניים אחד של השני וחייכו, נאמג'ון התקרב אל בן זוגו ונישק אותו, ג'ין נישק חזרה, לא היה להם הכפת שהם באמצע החוף, לא היו אנשים בסביבה.

יום אחרי השניים לא רצו לקום מהמיטה, היה להם כל כך נוח אחד בידי השני, בסופו של דבר נאמג'ון קם ראשון ובלי לידע את ג'ין הזמין ארוחת בוקר לחדר מה שהפתיע את השני מאוד.

"לא רצית לקום אז הזמנתי לכאן ארוחת בוקר, חוץ מזה יש לנו יום ארוך היום," הוא נשק לג'ין על מצחו.

אחרי ארוחת הבוקר השניים הלכו לפסגת הזריחה, איזור ענק וירוק, הם הלכו לאחד מהקצוות והסתכלו סביב על הים הרחב, "תחשוב על המקום הזה בלילה אם יהיו כאן הרבה גחליליות, זה יהיה כל כך רומנטי," ג'ין אמר.

ג'ון הנהן, "לגמרי, ולראות אותך באור שלהם, עוד יותר רומנטי."

ג'ין שם את ראשו על כתפו של נאמג'ון.

"אומרים שלראות מכאן את הזריחה זה אחד הדברים המדהימים ביותר," ג'ין אמר.

"לא סתם קוראים למקום פסגת הזריחה," נאמג'ון אמר.

לאחר הטיול לפסגת הזריחה השניים חזרו למטה לחפש מקום לאכול, הם בחרו במסעדת מאכלי ים (שהיה בה גם בשר כי נאמג'ון שונא מאכלי ים), "זה היה יום יפה," נאמג'ון אמר אחרי שקיבלו את האוכל שלהם.

"בהחלט כן."

במשך החופשה שלהם הם עברו מדרום האי לצפון האי לעיר הבירה של ג'ג'ו שם הלכו לראות מוזיאונים ולאכול בבתי קפה, החופשה נמשכה שבוע, שבוע שלהם לעצמם, לטייל לראות דברים חדשים, ג'ין הכיר עוד צד בנאמג'ון שלא הכיר, הוא אוהב ללכת לטיולים ולראות נופים ולקבל השראה מהכל ביחד, נאמג'ון למד על ג'ין שלא הכפת לו לאן הוא הולך כל עוד יש איתו מישהו שיודע הוא יסתדר ונאמג'ון היה בן אדם ספונטני וג'ין קצת פחות אבל הם הסתדרו, בערב אחד אומנם הם היו קצת עייפים והיה להם ריב קטן אבל הם התגברו עליו.

"ג'ין."

"נאמג'ון."

"אני מצטער."

"זה בסדר, אני מבין שהתלהבת."

"אבל היית עייף."

"זה בסדר ג'וני."

בבוקר של היום אחרי הם הלכו לבית קפה קטן הם דיברו כרגיל כאילו לא קרה כלום, באותו יום הם לא תכננו שום דבר בעיקר בגלל שבערב יש להם טיסה חזרה לסיאול.

"איך אתה מסכם את הטיול?"

"מעניין."

"מה זאת אומרת?"

"למדתי כל כך הרבה דברים, אני חושב שאני אוהב אותך יותר עכשיו," זאת הייתה התשובה של ג'ין שעצר מלאכול את הארוחת בוקר שלו והסתכל על נאמג'ון בשתי עיניים גדולות, "ואתה?"

"זאת הייתה חוויה שלעולם לא אשכך, אני אוהב אותך."

"אני יודע."

"אתה לא יכול להחזיר לי ב"גם אני אוהב אותך?" או משהו."

"גם אני אוהב אותך ג'וני."