״איזה כיף היה ביום שישי״ שני אמרה.
״ממש טירוף...״ מלמלתי לעצמי בסרקזם, זה היה אחד הימים הכי גרועים שהיו לי.
לא הפסקתי לבכות כל הלילה, הופתעתי מעצמי כי אני לא אחת שבוכה הרבה או שבוכה בכלל. אבל לא הייתי מסוגלת להפסיק לבכות, הרגשתי כאילו כל הבכי שאגרתי בתוכי במשך כל השנים האלה התפרץ בלילה אחד.
אני עדיין לא מצליחה לעכל את העובדה שאני עומדת לראות את דניאל כל יום בבית ספר, זה כל כך מוזר. אני מרגישה כאילו הוא פולש למרחב הפרטי שלי, לבית ספר שלי, לקבוצת החברים שלי.... זאת הרגשה שהעבר שלי פולש לעתיד שלי.
מחקתי את העבר שלי ואת מי שהייתי בתקופה של החטיבה, לא נשאר לי כלום מהתקופה הזאת. זה קשה לעכל את זה שפתאום מישהו שהיה כל כך משמעותי בתקופה הנוראית הזאת חוזר לחיים הנוכחיים שלי.
החזרה של דניאל מחזירה אותי לתקופה הזאת, התקופה שכבר מזמן מחקתי מהחיים שלי וגורמת לי להזכר בכל כך הרבה דברים שרק רציתי לשכוח.
״כן, באמת היה כיף״ רותם אמרה וחיוך גדול עלה על פנייה. מה זה אמור להביע? אני מכירה את רותם מספיק טוב בשביל לדעת שיש משהו שהיא לא סיפרה לנו, היא לא מחייכת בתמימות וללא סיבה.
״למה? מה היה שונה מכל שישי אחר?״ שאלתי ומיקדתי את מבטי ברותם.
״הצטרף אלינו מישהו חדש לשכבה ולחבורה, זאת לא סיבה מספיק טובה להגיד שהיה כיף?״ היא שאלה בעוקצנות ובתמימות מזויפת. היא מסתירה משהו, אני בטוחה בזה.
״אחלה סיבה שבעולם״ אמרתי באדישות והתאפקתי שלא להחטיף לה אגרוף מול כולם.
״יאללה רותם מה את משחקת אותה, זה ברור מה קרה ביום שישי שגורם לחיוך הזה שלך״ שני אמרה ורותם צחקה לעצמה.
״כן, היה מדהים״ רותם אמרה ונשכה את שפתיה.
״מה היה מדהים?״ שאלתי. מה הספקתי לפספס כשהלכתי מוקדם?
״אחרי שדניאל ליווה אותך הוא חזר וישב לידי ונתן לי הרגשה שהוא ממש רוצה אותי״ רותם התחילה להגיד עם חיוך, ולמרות שכבר הבנתי מה היא עומדת להגיד עדיין פחדתי לשמוע את זה.
״הוא כל שניה נגע בי ופלרטט איתי וכמובן שזרמתי איתו כי רציתי אותו גם״ היא הוסיפה באיטיות, מתענגת על כל רגע בסיפור.
״ו...?״ ניסיתי לזרז אותה.
״וברגע שהישיבה נגמרה וכולם התחילו ללכת הוא אמר לי שיש לו בית ריק והציע לי לבוא אליו. כמובן שהסכמתי ושכבנו״ היא אמרה, ואם רק לפני כמה רגעים אני זאת שרציתי להחטיף לרותם אגרוף, הרגשתי כאילו היא זאת שהחטיפה לי אגרוף הזה עמוק בתוך הלב.
״מה? באמת?״ מאי שאלה מופתעת.
״כן, באמת״ רותם אמרה בגאווה ובשחצנות, כמישהי שזכתה בפרס שכולן רצו.
״איך היה?״ שני שאלה בהתלהבות.
״היה מדהים, הוא ממש טוב במיטה, באמת מושלם״ רותם אמרה בחולמניות והתאפקתי שלא לעוות את פניי מגועל.
YOU ARE READING
לאחות את השברים
Romance״אולי את חושבת שאנחנו שני הפכים, אבל את אפילו לא מבינה כמה אנחנו דומים. שנינו מזויפים, אנחנו בסך הכל דמות שבנינו כדי להתמודד עם הכאב שלנו ולהכחיש את המציאות״
