פרק 3 - לכל הנערים שאהבתי

35 3 0
                                    

4 חודשים מהיום

זה היה אחרי שטסתי לפולין מהבית ספר . זה היה תחילת חודש אוגוסט .  ב4 לפנות בוקר נחתנו .היציאה מנתבג הייתה כמו קבלת גל חום לפנים . ואני כמובן כמו כל ילדה ממוצעת העלתי תמונה שהגעתי לארץ עם כיתוב "לא התגעגעתי" . ופתאום , משום מקום ,הודעה , מנער שחברה שלי מכירה בשם מתנאל . אני לא יודעת כמה מקום אני זקוקה להקדיש לו . הוא היה בארצות הברית במשך חודש , ולכן חודש שלם דיברתי איתו וחיכיתי לפגוש אותו . כןכן סוףסוף מישהו מתחיל איתי . אומנם מכיתה ט' קצת גבהתי , עשיתי החלקה , צבעתי לגווני שמש , רזיתי והביטחון העצמי שלי עלה . אבל אחרי כלכך הרבה זמן אני הראל מפתח תקווה יצאתי עם מישהו .
מתנאל היה גדול ממני בשנה , דתי ממוצא אוקראני ועירקי , גבוה ממני לפחות ב15 סמ , צבע עור לבן , שיער חום ,פוני קטן וקצת שמנמן .
ניפגשנו לאחר שחזר הוא עמד להתחיל בישיבה לפני צבא בקרית אונו כך שהוא לא גר רחוק ממני , ויצאתי בפעם הראשונה בחיי .... לסרט .
מלך האריות .
חשבתי אולי הוא יחזיק לי תיד , יגע או משהו , כמו בסרטים . אבל כלום , הוא לא ניסה ויכול להיות שהערכתי אותו על זה .
מתנאל היה ילד טוב , ילד להביא להורים או כמו שאומרים היום ס"אחי". ורק על זה חשבתי , מה ההורים שלי יאהבו שאביא הביתה , לא על עצמי ולכן הוא לא היה מתאים בשבילי.

לאחר של שבועיים בהם אני לא מפסיקה לשקר להורים שלי , כי שוב לא ידעתי איך להתמודד , מה להגיד ואיך , אני בעצמי לא ידעתי מה עןד אני רוצה , בחיים לא היה לי מצב כזה ולכן הפיתרון הטוב ביותר היה לשקר .

כמה ימים לאחר מכן טסתי לפריז עיר האורות עם המשפחה . ובגלל שלא היה לי שם חברות והסביבה ושסוףסוף יצא שיש לי בן זוג , וההתלהבות מהחברות שכלכך חיכו לרגע הזה . אבל לא , הוא לא היה בשבילי .

דברים שהבנתי בפריז למה מתנאל לא בשבילי :
1. אובססיבי !!!!
2. כל היום מדבר על כדורגל
3. לא מבין שאותי לא מעניין כדורגל
4. חופר
5. סאחי

ולאחר כשבועיים בעיר האופנה פריז , הגעתי לישראל והדבר הראשון שעשיתי היה להפגש עם מתנאל . וכמובן שיקרתי להורי לפני היציאה שלא יחפרו ויצאתי . לפני הדייט במסעדה אמרתי לעצמי " תיתני לא עוד צאנס " , אך לאחר הדייט לא יכולתי לתת עוד צאנסים .
הוא הגיע לבוש בחולצה לבנה עם הדפס כחול וכןכן תקשיבו לדבר הבא שאני אומרת לכם , במכנס צבאי שחור !!!.

6. חוש אופנה גרוע

אוקיי, ישבנו אני והוא באחת מהמסעדות הטובות בעיר פתח תקווה , אחד מהמקומות האהובים עלי "קפה בעלמא" . הזמנתי טוסט כמו שאני רגילה להזמין וזירו (המשקה האהוב עלי) . הוא התחיל לדבר ולא הפסיק לדבר על .... כדורגל . בואו נגיד ככה שרק בהיתי כל זמן שאכלתי , ולא הוצאתי מילה כל הארוחה . הדבר היחיד שהיה טוב הוא , שהוא שילם . ארזתי את מה שנותר והלכנו .
לאחר המסעדה אמרתי לו שלא מתאים לי יותר . הוא ניפגע , ואני חשבתי שלפחות אני יוזיל דמעה ואבכה (הוא היה חלק מחיי כמעט חודשיים ) , אבל גם זה לא קרה .ואני הלכתי להגר ואכלתי איתה את שאריות האוכל הארוז, ללא אף הרגשת אשמה אחת.

לאחר ב5 ימים מיה סימסה לי "בואי הולכים ליהב" אחד מהידידים שלה .
"אבל אני לא מכירה אותו " עניתי .
"הוא אמר שתבואי והוא ידאג שתרגישי בבית , וחוץ מזה יש שתיה "
"טוב אני מתארגנת ונצא" וניכנסתי להתקלח .

נסיך האופלWhere stories live. Discover now