״אני לא מאמינה שהצלחתי לפתור את התרגיל הזה!״ אמרתי בהתלהבות לאחר שהצלחתי לפתור את אחד מהתרגילים הכי קשים בנושא, והכל בזכות ההסבר של דניאל. כל כך התלהבתי עד כדי כך שכמעט שכחתי שאני בכלל שונאת אותו ואמורה לכעוס עליו.
״את רואה? את בכלל לא מטומטמת כמו שאת חושבת״ הוא אמר והביט בי בעיניו הירוקות וזה היה נראה שהוא באמת האמין בי. זאת הפעם הראשונה שמישהו מדבר איתי בסבלנות, מסביר לי חומר לימודי ובאמת מאמין שאצליח להבין אותו, ולא חושב שאני ״פרחה מטומטמת שלא מבינה כלום״.
״תודה״ אמרתי בכנות, באמת הערכתי את זה למרות שאני שונאת אותו. אולי זה נראה הדבר הכי קטן בעולם, אבל מבחינתי זה היה מאוד משמעותי, ועם כמה שאני שונאת אותו אני לא יכולה להתעלם מזה ולהשאר לכך אדישה.
״בכיף. ולא יצא לי להגיד את זה אבל אני מצטער על איך שהתנהגתי ביום שישי, אני אשמח אם נפתח דף חדש״ הוא אמר ונשימתי נעתקה לרגע. זה היום הראשון שלו בבית ספר וזה היה לי ברור שהוא לא רוצה להיות במצב מתוח ולא נעים עם אף אחד מהאנשים החדשים שהוא מכיר, בטח שלא כאלה שאיתו באותה קבוצת החברים.
זה הרגע שבאמת הבנתי שעכשיו דניאל חלק מהחבורה שלי. אני לא יכולה למנוע את זה, הוא החבר הכי טוב של שלו ואני מאמינה שבקרוב הוא יתחבר לשאר החברים שלי, בנתיים עם רותם הוא מאוד התחבר. תרתי משמע.
הוא נחמד ונראה טוב, למה שלא יאהבו אותו וירצו שהוא יהיה חלק מהחבורה שלנו? אני צריכה להתרגל לעובדה שדניאל חוזר להיות חלק מהחיים שלי, עם כל הכאב והקושי אני צריכה לקבל את זה. זה כואב שהבן אדם שהרס לי את החיים עומד להיות קרוב אליי שוב.
אני שונאת אותו על זה שהוא שכב עם רותם אחרי שהוא ניסה להשכיב אותי ביום שישי, ואני שונאת שזה כל כך כאב לי, אבל אין לי מה לעשות לגבי זה. דניאל חזר ואני צריכה לקבל את זה.
הדבר שהכי מפחיד אותי הוא שאני יודעת שבשלב מסוים דניאל יגלה שאני הילדה שהוא התעלל בה, ואני יודעת שהשלב הזה יגיע מאוד בקרוב. אי אפשר להסתיר דבר כזה למשך הרבה זמן. אני לא יודעת איך הוא יגיב לזה ומה הוא יאמר לי לגביי זה, אבל אני די חוששת אותי להגיע לרגע הזה.
״בסדר, נפתח דף חדש״ אמרתי והרגשתי צביטה בליבי. אני לא רוצה לפתוח איתו דף חדש, אני רוצה שהוא פשוט יעלם לי מהחיים. הצלצול שמבשר על סיום השיעור נשמע, וכולם ארזו את הציוד שלהם והתחילו לצאת מהכיתה.
גם דניאל ואני יצאנו מהכיתה, והוא הלך איתי לספסל הקבוע של החבורה שלי, שעכשיו הופכת להיות גם החבורה שלו. כבר מרחוק הבחנתי ברותם, מאי, יואב ושלו יושבים בספסל ומדברים.
״אני לא מאמין שהצלחתי לסדר את הבית לפני שההורים שלי חזרו אתמול, הם היו הורגים אותי אם הם היו מגלים ששתינו ועישנו בבית״ שלו אמר, דניאל ואני הגענו באמצע שיחתם.
YOU ARE READING
לאחות את השברים
Romance״אולי את חושבת שאנחנו שני הפכים, אבל את אפילו לא מבינה כמה אנחנו דומים. שנינו מזויפים, אנחנו בסך הכל דמות שבנינו כדי להתמודד עם הכאב שלנו ולהכחיש את המציאות״
