Young Blood-L.S

פרק-83:

אל תשכחו להגיב ולהצביע :)
תהנו מהפרק♡
_
~נקודת מבט הארי~

"אני חושב שהגיע הזמן לצאת לו" אני אומר לו ונעמד על רגליי. "בטוח?" הוא שואל ועושה פרצוף עצוב..

"קדימה בייב, זה חשוב לג'מה שנהיה שם." אני אומר לו והוא מהנהן. אני אוחז בידו ועוזר לו לקום מהאמבטיה. הוא עומד מולי, ואני מיד פוגש בכחול שבעיניו. "אולי נשיקה אחרונה ואז" אני אומר לו ותוקף את שפתיו האדומות. אני מרגיש את לשונו חודרת לפי, אני נותן לו להיכנס לקחת שליטה, ואז אני מצמיד אותו לקיר, חוסם אותו עם גופי, יודע שהוא חלש מתחתיי. הוא גונח קלות לתוך הנשיקה, ממקם את ידיו בשיערי הנוטף מים, אני כל כך רוצה אותו עכשיו, אבל לעזאזל אנחנו ממש חייבים לצאת. פאק. אני מנתק את שפתיי משלו בכאב. "אחר כך, אני מבטיח" אני לוחש לאוזנו ויוצא מהאמבטיה, כורך מגבת סביב אגני ומושיט אחת ללואי. אנחנו מתחילים להתארגן במהירות, כל החברים של לואי כבר בטח שם ואנחנו עומדים לאחר ולצאת חרא אח וחרא חבר. "סיימת?" הוא שואל אותי ואני מהנהן. אנחנו יוצאים ביחד לכיוון החנייה, אני התעקשתי לנהוג, לואי לא במצב לזה, הוא לא ישן בצורה נורמלית כבר יומיים, השעתיים המסכנות שהוא ישן עכשיו זה לא מה שיחזיר אותו למצב נורמלי, אני לא יכול לסכן אותו ככה. אנחנו נכנסים למכונית שלי וחוגרים חגורות, מתחילים בנסיעה ולואי מדליק את הרדיו. "אם לא אכפת לך, אני אשמח לשמוע את הפלייליסט המדהים שחבר שלי הכין לי." אני אומר ללואי. "חבר שלך? הארי אדוארד סטיילס האם אתה בוגד בי?" לואי אומר ואני שולף יד אחת מההגה דוחף אותו קצת. אני נזכר שלא יודע כמה פעמים שמעתי את השירים האלה במהלך הימים האחרונים, אבל זה כנראה אף פעם לא ימאס לי, ובעיקר כשהוא כאן לידי, ואני יכול להרגיש את הנוכחות שלו בזמן שאני שומע את הפלייליסט הזה, להסתכל עליו ולראות בכל הטוב שזכיתי בו, הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. ואם לפני חודש מישהו היה אומר לי שאני אתייחס למישהו בצורה הזאת הייתי כנראה הורג אותו במכות או שולח אותו לאשפוז פסיכיאטרי, אחד מהם. לואי מחבר את הטלפון שלו בבלוטוס לאוטו והפלייליסט הקסום שלו מתחיל להתנגן. "אחלה בחירת שירים" אני אומר לו. "לא ציפיתי שכל כך תתלהב מזה, לא חשבתי שאתה אוהב לקבל מחוות רומנטיות מאחרים." הוא מודה בפניי, זה קצת מאכזב שהוא לא העריך את עצמו מספיק ושזה מה שהוא חשב עליי, אבל אני מניח שזה מגיע לי, על הרושם המוטעה שנתתי לו מהשנייה שהכרנו.. "אני אוהב כל דבר שתעשה בשבילי. אבל זה באמת לא מובן מאליו." אני אומר לו.

ובשנייה הזאת אנחנו מגיעים לבית החולים. אני נכנס עם האוטו לחניון וחונה. לואי ואני יוצאים במהירות ואני נועל אחרינו את האוטו. לואי מוביל אותי למחלקה של ג'מה, ובדרך לחדר שלה אנחנו עוצרים במכונת משקאות חמים וקונים קפה. למרות שלואי מנסה להעמיד פנים כאילו הכל בסדר, אני יודע שהוא תשוש וחייב מלא שעות שינה, אבל לבינתיים לפחות שיהיה משהו שיעורר אותו ויגרום לו להיות רענן יותר. אנחנו אוחזים בידינו את כוסות הקפה ונכנסים לחדר. ובדיוק כמו שחשבתי, כולם כבר יושבים כאן, נראים באמצע שיחה וברגע שאנחנו נכנסים כל העיניים אלינו. "שלום אחות קטנה" אני אומר לג'מה ומתקרב אליה, מחבק אותה.