על טבעי סיפורים בדיחות ו-וואן שוטים

וואנשוט-דסטיאל (נשיקות וכו *לא* סמאט)

הטיימליין זה בתחילת עונה 9: אחרי נפילת המלאכים-לפני שגדריאל אמר לדין לגרש את קאס:

דין כבר זמן מה ניסה להתקרב לקאס, לא בצורה כל כך מודעת... הוא פשוט הרגיש טוב בקרבה הפיזית שלו.
הוא ניסה לשים יד על כתפו או אפילו לאחוז בה פה ושם, אבל קאס לא נראה כאילו הבחין בכך, כנראה בגלל היותו מלאך. דין התאכזב כל פעם מחדש.
כשקאס חזר לבונקר לאחר נפילת המלאכים ואיבוד החסד שלו, הוא היה אנושי.
ברגע שסיפר לסאם ודין על אפריל הקוצרת, דין נחנק מהבירה ששתה.

"אתה יודע, אולי כדאי לך לנסות את זה איתו עכשיו." סאם אמר לדין כשישבו במטבח. סאם כמובן עם הלפטופ שלו, ודין עם בירה נוספת ביד.
"לנסות מה? ועם מי?" דין שאל, "קאס." סאם ענה.
"מה עם קאס?"
"הקטע עם המגע. הוא אנושי עכשיו, הוא כנראה ירגיש בזה."
דין, שוב, נחנק מהבירה שלו.
"מ-מאיפה הבאת את זה?!"
"דין, אתה לא יכול לעבוד עליי. אני מכיר אותך יותר מידי טוב."
"אני לא-"
"אתה כן. ואני מציע שתעשה עם זה משהו, יודע מה- פשוט לך אליו עכשיו!"
סאם קם ודחף את דין החוצה מהמטבה.
"זה מטופש! אתה לא יודע על מה אתה מדבר!" דין צעק מרחוק.
"כן  כן. תודיע לי מתי החתונה!" סאם גיחח וחזר למחשב שלו.

דין הלך לכיוון החדר שלו, ונעצר מול החדר שקווין, סאם והוא הכינו לקאס. לאחר כמה דקות של שהייה, הוא החליט שלא לדפוק על הדלת ונכנס לחדר שלו.

השעה הייתה כבר אחרי חצות, ודפיקה נשמעה על דלת חדרו של דין.
הוא קם מהמיטה ששכב בה ער, ופתח את הדלת, קאס עומד מולו.
"אה, היי." קאס מלמל, מחזיק כרית בין ידיו, "היי." דין השיב.
"הכל בסדר?"
"אה, כן."
שקט שרר.
"אז...?" דין שאל.
"אני יודע שזה טיפה מוזר, אבל אני- אה. פשוט מרגיש מוזר להיות לבד. ולישון, זה גם מוזר לי. אני יכול להישאר איתך הלילה?"
דין הרגיש שהוא מסמיק, ומיד הסתובב.
"אה, כן ברור, תיכנס."
קאס נכנס והתיישב בצד אחד של המיטה.
דין התיישב בצד האחר וחשב על דבריו של סאם.
דין כיבה את האור ובהה בתקרה.
הוא שמע את הנשימות שלו ואת של קאס.
הוא לא חשב, ותפס בידו של קאס בעדינות.
"דין?"
"הממ"
"אתה מחזיק את היד שלי."
"אני יודע."
"אוקי."
קאס שיחרר את ידו מעט מאחיזתו של דין, רק בשביל לשלב את אצבעותיהם.
דין הסמיק שוב וחייך ללא מודעות.
הוא הרגיש את קאס זז, וזז גם הוא.
הם הסתכלו אחד בעיניי השני, בחדר הכמעט חשוך לגמרי, מלבד האור מחריץ הדלת.
מספיק אור בשביל שקאס יראה איך מבטו של דין נודד לשפתיו.
מספיק אור בשביל שקאס יקרב את פניו מעט אל של דין.
מספיק אור בשביל שדין ילחש, "אני ממש רוצה לנשק אותך עכשיו."
מספיק אור בשביל שקאס יענה, "אני חושב שזה הדדי."
מספיק אור בשביל שדין יצמצם את המרחק הפעוט ביניהם ויניח את שפתיו על של קאס.

ידו האחרת של קאס עלתה אל ראשו של דין והוא העביר את אצבעותיו בין השיערות הקצרות. דין התעמק בנשיקה, זז הצידה ועלה מעל קאס,  מחזיק את עצמו מעליו עם זרועותיו.
ידיים שלהם השתחררו רק בשביל שיוצמדו לגופו של האחר.
דין העמיק את הנשיקה והלשונות שלהם נפגשו.
יד אחת של קאס נכנסה מתחת לחולצה של דין וגרמה לו לעכל את מה שקורה.
באנחת הנאה הוא הפריד את הנשיקה וחזר לצידו של קאס.
ידו עדיין מתחת לחולצה של דין, מטפסת מעלה ומטה על גבו.
"תמיד תהיתי את זה מרגיש." קאס מלמל.
"איך מה מרגיש?" דין שאל.
"כשאתה נוגע בי. כשאני נוגע בך. בתור מלאך אני לא מסוגל להרגיש את זה באמת."
דין נעתק, "אז הוא כן שם לב לזה?"
"בתור אנוש, אני מסוגל להרגיש משיכה, לקבל את ה"פרפרים בבטן" האלה."
"ואני מרגיש אותם איתך, כרגע. ואני מרגיש אותך גם." ידו של קאס עברה לבטנו הקשוחה של דין. מעביר את אצבעותיו על קווי המתאר של הקוביות שלו.
"אני אוהב את זה. אתה גם?"
"כן." דין פלט במיידית. מתחרט על כך לשנייה אחת.
קאס הרים את ידו מעלה ומשך את החולצה של דין ברמיזה, ודין הוריד אותה מעליו. קאס הוריד גם את שלו.
דין הרים את ידו לעבר חצי גופו החשוף של קאס. "אני יכול?" הוא שאל, קאס הנהן בתשובה.
הוא העביר את קו ידו החמה על חזהו של האחר, על בטנו, על מותניו.
הוא נשאר שם, ואחש בו כשהתקרב אליו עם שפתיו, הפעם לצווארו.
הוא היסס, בפעם הראשונה בחייו דין היסס, יודע שאין דרך חזרה מכאן.
נשיקה אחת? עוד ניתן להשכיח, סימנים? זה כבר אחרת.
הוא הניח את שפתיו על עצם הבריח של קאס והמטיר נשיקות משם במעלה הצוואר ועד קו הלסת שלו. הוא הרגיש את קאס מצטמרר בנקודה אחת, ונשאר שם, מנשק חזק יותר, מוצץ ומשאיר סימן. קאס נאנק וידיו שנחו על גבו של דין התקשחו והצמידו אותו אליו יותר.
הוא פלט אנחה כשדין התרחק מעט. להוט להחזיר לו טובה.
קאס התקרב לדין, מהסס כפליים. הוא לא באמת ידע איך, כל מה שעשה עם אפריל למד מאיש הפיצה. איש הפיצה לא לימד אותו כאלה דברים.
הוא הניח את שפתיו בנקודה על צווארו של דין, וחזר על מעשיו של דין עצמו.

אחרי כמה דקות של נשיקות עמוקות נוספות, קאס השעין את ראשו על החזה של דין, שומע את נשימותיו נהיות רדודות ועקביות, הוא מלמל "תודה." ונרדם גם הוא.

אף אחד מהם לא היה ער מוקדם בבוקר בשביל לראות את חיוכו של סאם שהולך ומתרחב כשצפה בהם מהדלת.