נקודת המבט שלי

זו לא הפעם הראשונה...

" נו אני מצטער.." אמר קייל והחזיק בידי בהתחננות שאסלח לו. "טוב ... בסדר...רק בגלל שזו הפעם הראשונה- אני סולחת לך" אמרתי בחוסר סבלנות......" אבל זה הגיע לך חחח עכשיו הפנס הזה ישאר לך לאיזה חודשיים חחח"

18.6.15 יום שני בבוקר לפני הבית ספר

                                                                      היום הולדת שלי!! 

יומני היקר...אני ממש מתרגשת לחגיגת יום ההולדת שלי, קייל אמר שהוא מכין לי משהו...הוא אמר שזו הפתעה!! אוףףף הוא כזה חמוד... אנחנו מכירים כבר שנתיים ואני חושבת שיש בנינו קטע...אולי זאת רק אני??... לאדעת... טוב, אני חייבת להתארגן לבית ספר!! אני מתרגשתתתת... מה אני אלבש? האם לשים זר פרחים? או שאולי זה מה שקייל קנה לי?! לא....זה נדוש מידיי....אולי חצאית? שמלה? לא...זה יראה כאילו אני מתאמצת יותר מידיי...אעממממ... טוב.. אז אני שמה את החצאית בורדו שקניתי ברומניה, עם סוודר גולף לבן וגרביי ברך בורדו עם שני פסים לבנים מסביב לברכיים. אעדכן בהמשך...

"איזה יום היום....? אני לא מבין נו... דברי ברור" התאמץ קייל לגלות. "נו באמת קייל? אתה באמת לא יודע או שאתה סתם עושה את עצמך? חחחח...נו הינה עבדת עליי...אז איפה המתנה? חחח החבאת אותה בלוקר שלי? איך אתה יודע את המספר ללוקר שלי יא מצחיקול? חחח..." מילמלתי לעצמי ובכלל לא שמתי לב לקייל, יצאתי מהכיתה לכיוון מסדרון הלוקרים וקייל אחריי, מנסה להגיד משהו אך לא יודע איך "אעמ...א..אני..." , "קייל אתה לא יכול לעבוד עליי, כבר סיכמנו את זה שנה שעברה -בטיול שנתי ,כשניסית להבהיל אותי שיש זאבים ליד האוהל שלי ואז בעטתי לך בראש כי לא נתת לי לישון ואז צרחת את חייך.... והיה לך פנס בעין... ואז התנצלת כמו ילד קטן..." אני פותחת את הלוקר שלי בעודי מדברת לעצמי על הטיול השנתי של שנה שעברה.

" אין כלום...מ..מה? קייל? כמעט סיימנו את היום...ו...כאילו... מה...? אמרת שהכנת לי משהו....ואני עוד לא אמרתי כלום חצי יום כי חשבתי שכבר תביא לי אותה...ואני כמו מטומטמת ....הולכת ללוקר שלי ועוד חושבת שהיא שם...למה לא אמרת כלום?? כאילו....מה?...." הבנתי, אין כלום... חיכיתי שיגיד משהו אבל כל מה שהוא עשה שם זה לעמוד מולי ולגמגם "אממ ...אני...מ...מצט...אני ממש מצטער.... אני שכחתי שזה היום... חשבתי שזה שבוע הבא...בבקשה תסלחי לי....." . הוא שכח שזה היום? אבל...איך? ואיך שבוע הבא... רק אתמול הוא שלח לי הודעה שהוא....... טוב... הוא בטח יפצה על זה " אוקי קייל...שכחת את היום הולדת שלי ולא הבאת לי שום מתנה... אז תביא לי אותה מחר והיום נצא למשחקייה במרכז העיר, אתה יודע איך אני אוהבת את המשחק החדש שהביאו לשם לפני חודש חחח... אעה! וגם.... האוכל שם זול אז לא תצטרך להוציא עלי הרבה כסף למרות שאני בהמה כשאני רעבה ואני אבוא רעבה כי אני מתהההה על האוכל שלהם!! חחח". אמרתי בהתלהבות יתר אבל אז ישר ירדה לי ההתלהבות כי קייל פשוט עמד שם..."קייל... מה..מה קרה? למה אתה לא מגיב לכל החפירות שלי? אני יודעת שהן מחרפנות אותך ואתה תמיד עוצר אותי...."

 קייל השתתק לרגע ואז דיבר,"אני מצטער... אבל כבר קבעתי עם חבר'ה למשחקי מחשב לתוך הלילה כי מחר התבטלו לנו שישה שיעורים... אז אנחנו לא מגיעים...ובגלל שחשבתי שהיום הולדת שלך בשבוע הבא אז אני לא יכול לבטל להם..." . 

18.6.15 יום שני בערב אחרי בית הספר

יומני היקר... הוא לא קנה לי כלום...הוא לא הכין לי כלום... והוא עוד מבלה עם החברים שלו...החברים שתמיד מתייחסים אלי כמו זונה...אלו שאומרים לי "בואי לולו ...בואי, ילדה טובה..." כמו לאיזה כלבה...אני ממש לא מאמינה שהוא עשה לי את זה!!!  בגללו נהרס היום שלי...היום הולדת שלי... ממש ההפך ממה שאני עשיתי לו בחגיגה שלו- המסיבת הפתעה במסעדה שהוא הכי אוהב...מקדונלס... אני אפילו עבדתי אקסטרה שעות רק בשביל שיהיה לי מספיק כסף לשלם על החברים הסתומים שלו...

וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה ...

זו לא הפעם הראשונה שהוא פשוט מזניח אותי ושם אותי בצד...

ואני כמו מטומטמת... נופלת בפך... כל פעם מחדש...

מזל טוב לי....