פרק חמישי

55 2 5
                                    

מה? אני לא מאמינה... הם מתחברים באופן.. מושלם...?

הרגשתי שאני מתחילה להסמיק, אבל לא ממש היה לי אכפת. אוסטין נראה קצת אדום גם..
"אמה, את יכולה לצרוח" ברנדון אישר לאמה והיא צרחה בהתרגשות, "אתם כאלה חמודיםםם".
כל הזמן הזה פשוט הסתכלתי לתוך עיניו של אוסטין והוא הסתכל אל שלי, פשוט בהיתי.. איזה עיניים יפות... אני יכולה פשוט לטבוע בתוכן... בתוך העיניים הכחולות- ירקרקות שלו.
ראיתי כמה רגשות לא מובנים בעיניו, אבל הרגשתי שהוא נבוך... אני אודה שגם אני הייתי...
"יאללה חתונההה!" אמה צעקה בשמחה ו'העירה' אותי ואת אוסטין מהחלום בהקיץ, שמתי לב שבהינו אחד בשנייה הרבה זמן... "מה? אני רק בת 15.. טוב.. שבוע הבא 16! אני לא מוכנה עדיין לחתונה!!" אמרתי שטויות מהלחץ, "מהההה???" אוסטין וברנדון קפצו פתאום, "יש לך יום הולדת בשבוע הבא?" אוסטין שאל, "אה.. כן.." עניתי "את רק בת 15?" ברנדון שאל, "כן..." עניתי גם לו, "גם אני הייתי בשוק שהחצופה לא סיפרה לי" אמה אמרה ודיברה עליי.

נקודת מבט אוסטין

חצי הלב שלי וחצי הלב שלה התחברו באופן מושלם.
אני... לא יודע מה לומר...
פשוט בהיתי בה, היא חמודה כשהיא מסמיקה..
מה!? אני חושב על שטויות! סקרלט היא רק ידידה!
אני גם לא יכול לעשות את זה לג'קי... אחרי מה שקרה בינינו.
"יאללה חתונההה!" אמה צעקה אחת מהצעקות הרגילות שלה, היא הבהילה אותי קצת, אבל זה גרם לי לחזור למציאות.
"מהההה???" אני וברנדון צעקנו בהפתעה, לסקרלט יש יומולדת עוד שבוע?? שאלתי אותה את זה והנושא המביך עבר, התחלנו לדבר על יום ההולדת של סקרלט.

נקודת מבט סקרלט

אוף הם לא מפסיקים לחפור על היומולדת שלי.. "העוגיות מתקררות!" ניסיתי להשתיק אותם, "אה נכוןן! כבר שכחתי מהן" אמה אמרה, "ברור שתשכחי" סיננתי, "שמעתי את זה!!" אמרה לי עם המבט הכועס שלה, התעלמתי ממנה ואכלתי את העוגיות שלי בחיוך ניצחון.
אני לא יכולה להפסיק לחשוב על מה שקרה.. אני צריכה לדבר עם אוסטין.

**לאחר המון חפירות ועוגיות**

"ביי אמה! ביי ברנדון!", אני ואוסטין נפרדנו מהם לשלום, ברנדון רצה להישאר אצל אמה לקצת.
"א-אוסטין... אני צריכה לדבר איתך.." הודעתי לו מובכת ובלעתי את רוקי, מה קרה לי? אני לא ככה בדרך כלל. "על איזה נושא?" שאל בסקרנות, "מה ש.. היה קודם" עניתי, והרגשתי שהתחלתי להסמיק, "אה כבר שכחתי מזה.." אוסטין אמר, כאילו זה לא חשוב, הוא גרם לי לחשוב... אני לא מספיק חשובה לו? הוא שכח ממני? "כשהעוגיות התחברו... אני הרגשתי רגש לא ברור.." הודיתי בפניו, "טוב זה היה בעבר וזה כבר לא משנה" אמר במהירות וקטע אותי במטרה לסיים את השיחה. מה קורה לו? זה לא האוסטין שהכרתי..
החלטתי לשתוק, הייתי קצת פגועה ממנו...
במשך הזמן שהלכנו שררה בינינו שתיקה רועמת.

נקודת מבט אוסטין

ממש לא נעים לי מסקרלט, זה באמת לא היה יפה מצידי לקטוע אותה כל הזמן, אבל מהצד השני לא נעים לי גם מג'קי, פשוט לא רציתי לפגוע בה.
לא רציתי שסקרלט תומר דברים שיגרמו לי לחשוב עוד.
פשוט לא רציתי.

זה לא שאני לא מחבב את סקרלט, פשוט אני לא אדם בוגדני, גם אם אני וג'קי לא רשמית ביחד אני לא יכול לעשות לה את זה, אני לא בוגד כמו ג'סיקה.

נקודת מבט סקרלט

אוסטין נראה כאילו הוא מרוכז בדברים אחרים, הראש שלו לא נמצא כאן, הוא כמעט עבר במעבר חצייה כשהיה רמזור אדום, כמעט נתקע באנשים ובעמודים, אם אני לא הייתי שם לעצור אותו.
כי, אם לומר את האמת, אכפת לי ממנו.
אכפת לי ממנו אפילו אם לו לא אכפת ממני.

לאחר כמה דקות של הליכה בדממה מוחלטת, הגעתי לבית שלי ואוסטין המשיך ללכת לביתו, הפרידה שלנו לשלום שברה את השקט, ואחריו רעש המחשבות התחיל.

הייי
סליחה שהפרק כזה קצר😔💜
וגם סליחה שלא עלה פרק הרבה זמן..🙁
פשוט זה שאין הרבה תמיכה פחות גורמת לי לרצות להעלות פרקים..
(אני מקווה לא להפסיק😊)
אין מטרה בינתיים

נתראה בפרק הבא💙

העיינים שלו...Where stories live. Discover now