זיאם | what is wrong with me?

What is wrong with me?

וואן שוט | זיאם
*נ.מ זאין*

שכבתי במיטה שלי בחדר המלון המשותף עם ליאם, הוא היה במיטה שלו שממש כמה מטרים ממני בטלפון כמובן, האור הלבנבן השתקף על פניו והדגיש כל תו בהם. הלב שלי ממשיך להיסדק בכל יום שחולף. בדיוק סיימנו לצלם את אחת ההופעות, צילמנו גם את מאחוריי הקלעים והיינו אמורים לספר על עצמנו ועל החיים האישיים שלנו אבל... אני מרגיש שלא ראו את מי שאני באמת... אבל אף אחד לא ראה את מי שאני באמת אז אני לא יכול לכעוס על כך, אני מניח.... אין לי חברה לדבר עליה, אף פעם לא הייתה לי. ליאם רווק כבר שנה בערך, לא הייתה לו חברה או אפילו דייט בזמן הזה לפי מה שידוע לי, אבל אף פעם לא היה לי את האומץ לדבר איתו על זה ולשאול אותו למה. אני לא רוצה לפגוע בו ואני גם לא רוצה להביך את עצמי... הוא החבר הכי טוב שלי! היחיד שמבין אותי והיחיד שאיתו אני מדבר. למזלי אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן ביחד כך שגם אני החבר הכי טוב שלו, הוא סומך עליי באמת ובגלל זה אני מפחד להרוס הכל. אני צריך אותו ואני לא יכול לסכן את החברות שלנו. עוד מהיום הראשון שלנו בלהקה צוותנו בחדרים ביחד, לואי והארי ביחד ונייל לבד. בגלל זה אנחנו תמיד מבלים בחדר שלו, כדי שלא ירגיש בודד, כך יוצא שאני וליאם די גרים ביחד רק במקומות שונים בעולם. למדנו להסתדר מדהים ביחד וכל פעם שהוא לא איתי בחדר מוזר לי.
״היי לי״ פלטתי בלי לחשוב, אני די מתחרט אבל זאת הזדמנות לדבר כך שלא אכפת לי.
״מממ?״ ליאם השיב והניח את הטלפון שלו בצד, מרגיש כאילו הוא רוצה להקדיש את כל תשומת ליבו אך ורק אליי. וואו אני הוזה.
הוא בלי חולצה ושריריו נראים מדהים, רק אור הירח מהחלון זוהר עליו ועוזר לי לראות אותו.
״אתה יכול לבוא רגע?״ אמרתי והתיישבתי על קצה המיטה שלי, ליאם נעמד והתיישב לצידי,
״מה קרה?״ הוא שאל וכיווץ את גבותיו, הוא מכיר אותי כבר טוב מידי בשביל לדעת שמשהו עובר עליי... אנחנו בעיקרון זוג רק לא מוגדר ובלי שום אינטרקציה מינית. או אהבה הדדית... לא. אנחנו לא זוג.
״מתי הייתה הנשיקה הראשונה שלך?״ שאלתי וליאם גיחך, ״אני חושב שבגיל 14״ הוא ענה ומיד המשיך- ״אני יודע שזה מאוחר אז אל תצחק״ מאוחר?! זה מאוחר בשבילו?...
משכתי באפי והרגשתי דמעות עולות בסף עיניי, אני כל כך מטומטם אלוהים! אני פשוט פתטי. אני גם לא יודע למה יש לי דמעות.
״זאין? מה קרה?״ ליאם שאל והניח את ידו על הרגל של אך מיד העפתי אותה, קמתי מהמיטה ותפסתי חזק בשיערותי, משכתי את שיערי על פניי בניסיון להסתתר. אני שונא את עצמי. ״אף פעם לא התנשקת נכון?״ ליאם שאל בנחת והוריד ממני את הנטל של להגיד את זה בקול רם, הנהתי והרמתי את ראשי להביט בו, הוא עשה פרצוף מעט עצוב בשביל להזדהות איתי וחזרתי להתיישב לידו, זאת לא העובדה שאני בן 17.5 ועוד לא התנשקתי, זאת העובדה שאף אחד לא אוהב אותי. אף אחד לא רוצה אותי...
״זה באמת עד כדי כך קשה לאהוב אותי?״ שאלתי ודמעה ירדה במורד הלחי שלי, מיהרתי למחות אותה ומשכתי באפי פעם נוספת, ״אני מצטער שהטרדתי אותך, אתה יכול לחזור לטלפון...״ אמרתי באנחה, הוא בטח חושב שאני טיפש. ״לא, תמשיך לספר לי איך אתה מרגיש, אבל אני יודע שאתה משקר. פרי הציעה לך לצאת איתה לדייט לפחות ארבע פעמים אבל אתה זה שסירב.״ ליאם אמר ותפס אותי בסוג של שקר, ״אוקי... אז כן יש לי קראש. אבל הוא לא יודע את זה...״ אמרתי ועיניי נפערו ברגע שקלטתי מה אמרתי, לא עשיתי את זה עכשיו! ״הוא?...״ ליאם שאל מבולבל, נאנחתי ונפלתי אחורה על המיטה הקפיצית שלי, ״כן. הוא״ אמרתי ומשכתי את עצמי חזרה לישיבה, עזרתי אומץ ואמרתי את המילים שישנו הכל. כנראה לרעה. ״טוב הוא לא ידע את זה... עד עכשיו.״ אמרתי עם מבטי לרצפה, ״לא הבנתי..״ ליאם אמר והרמתי את מבטי אליו עם עיניים נוצצות מדמעות שהתחילו להיווצר בהן שוב, לקח לו רק כמה שניות להבין.
״ליאם אני טיפש. אני כל כך מצטער, לא הייתי צריך להגיד את זה בכלל, פשוט תשכח מכל היום הז-״
בלי שהספקתי לסיים את המשפט הרגשתי שפתיים חמות מונחות על שלי ברכות, ״פשוט תשתוק כבר״ ליאם לחש אל תוך שפתיי, הוא התנתק מהנשיקה להביט בי וליטף את הלחי שלי בעדינות, אני התקרבתי אליו הפעם ונישקתי אותו ביותר תשוקה, בהרבה יותר תשוקה. פתחתי את פי מעט ואיפשרתי ללשונו להיכנס ולהיקשר בשלי, הלב שלי פעם בחוזקה וכמעט יכולתי להרגיש את שלו. ״אני אוהב אותך.״ ליאם אמר ברגע שניתקתי את הנשיקה, מה??? הוא מה?!
״ליאם- אני- אני אוהב אותך גם״ אמרתי מגמגם ועדיין בקושי מאמין למה שקורה כרגע, חלמתי על הרגע הזה כל כך הרבה זמן והנה הוא קורה. אני רוצה שהזמן יעצר כרגע ואוכל לחיות את הרגע הזה לנצח. ליאם תפס בעורפי ונישק אותי שוב, הפעם בשילוב של הרכות והתשוקה המדהימה הזו. ברגע שהנשיקה האטה התרחקתי וחזרתי להביט בו ״אתה.. אתה יכול להישאר כאן?״ שאלתי וליאם הביט בי קצת מבולבל ״כאילו... לישון איתי? לא נעשה כלום אבל, רק תישן כאן?״ שאלתי וליאם צחק, החיוך שלו כל כך יפה ומהפנט. ״אתה כל כך חמוד אתה יודע את זה?״ הוא ספק שאל ספק אמר בחיוך רחב, זחלתי אל תוך השמיכה וליאם עשה בדיוק את אותו הדבר, לפתע הוא פרש את זרועותיו וקירב אותי אליו, אני צמוד לחזה החשוף שלו וגם אני בלי חולצה, הוא עוטף אותי עם ידיו הגדולות בזמן שידיי מונחות על החזה שלו, קברתי את ראשי בצווארו והרגשתי אותו מחייך, ״לילה טוב לי״ לחשתי כל כך חלש שבקושי שמעתי את עצמי, ״לילה טוב זאיי״.

*נ.מ הארי*
״נו בואו כבר!״ לחשתי אך די חזק, לואי ונייל מיהרו בעיקבותיי, גנבתי אתמול מפתח לחדר של ליאם וזאין וקניתי המון המון קצפת. אתם יכולים לנחש מה אנחנו הולכים לעשות. הגענו לחדר שלהם ופתחתי אותו בזהירות, נכנסתי בשקט ונייל ולואי מאחוריי עם שתי צלחות פלסטיק מלאות בקצפת, הם לא יודעים מה יפגע בהם-
א ל ו ה י ם! הם? כן! הם ישנים ביחד!!! ידעתי שהם זוג!
״או מיי גאד!״ נייל סימן לנו עם השפתיים, לואי ונייל הניחו את צלחות הקצפת על השידה ומהרו לשלוף את הטלפונים שלהם, גם אני הוצאתי את שלי וצילמנו אותם מכל זווית אפשרית בערך. אחרי שלקחנו את התמונות שרצינו...
כיחכחתי בגרוני בחוזקה בכוונה וראיתי את ליאם פותח את עיניו באיטיות ובעייפות, הוא הסתכל עלינו ומיד על זאין שמכורבל בזרועותיו ונראה כל כך לחוץ, זאין בדיוק התעורר גם כן מהתנועות החדות של ליאם כנראה, ״בוקר״ זאין אמר כשעיניו עדיין סגורות, הוא אמר זאת לליאם, שניהם ישנים ככה לחלוטין במכוון. הוא לא שם לב אלינו. ״בוקר טוב זוג יונים״ לואי אמר וזאין התרומם מיד ופגע בסנטר של ליאם ושניהם צחקו, הם התיישבו כשגבם מונח על משענת המיטה, ״המממ... אנחנו...״ ליאם התחיל אך נייל קטע אותו-  ״טוב. נשאיר אתכם כאן. אנחנו נחזור ואני מזהיר, אנחנו הולכים לדרוש תשובות.״ נייל אמר ומשך אותי ואת לואי מידנו החוצה, שניה לפני שיצאתי מהחדר הספקתי לראות את ליאם וזאין חוזרים לתנוחה שהם היו בה לפניי שהערנו אותם בזמן שהם מגחכים ומחויכים, אני כל כך שמח בשבילם... אבל עכשיו נייל נשאר לבד. אני צריך למצוא לו מישהי.
סגרנו את הדלת ולואי הושיט לי את המאה דולר שהתערבנו עליהם שהם יהיו ביחד, ניצחתי כמובן. ״קח אוף״ לואי נאנח וגלגל את עיניו, הוא בא לצעוד אך משכתי אותו מידו אליי והוא נתקע בחזה שלי, הסתכלתי למטה מרוב שהוא נמוך ונישקתי את המצח שלו ״עכשיו אוכל לקחת אותך לדייט עם תקציב כפול״ אמרתי ושיפשפתי את אפי בשלו, הוא חייך ״כדי לך שזה יהיה טוב בייב״ הוא אמר בציניות והמשכנו ללכת, אני כל כך שמח בשביל זאין וליאם. הם ראויים אחד לשני.