my american boy

פרק 9

*בוקר אחרי, יום שלישי, 10:00*

"אולי תוותר לי?" שאלתי את ליאם כשהתארגנו לצאת לפסיכולוג שקבענו איתו באחת עשרה בבוקר, אני לבשתי שורט ג'ינס כחול וכרגע אני עם גוזייה כי אין לי חולצה שבא לי ללבוש כרגע ואני בטוחה שכל אישה בעולם תזדהה עם המצב הזה מידי פעם "פשוט שימי חולצה זה ממש לא משנה איזו" ליאם אמר מיואש "קחי חולצה שלי רק תתלבשי כבר" הוא אמר ופתחתי את הארון שלו, לקחתי חולצה לבנה עם ציור פשוט ולבשתי אותה "סוף סוף, בואי" ליאם אמר ויצרנו מהבית לא לפני שלקחתי תפוח מהמטבח, הפעם לא התווכחתי עם ליאם על מי נוהג, פשוט הייתי בשקט, הייתה לי בחילה מהלחץ וכבר לא היה בא לי את התפוח אז פשוט הסתכלתי עליו "מאמי דיי, הכל טוב ואני יושב פה בחוץ אם תרצי לברוח משם נברח, העיקר שתנסי" ליאם אמר לי ורק אז שמתי לב שהגענו לבניין בו נמצאת הקליניקה של הפסיכולוג והנהנתי בראשי, יצאנו מהאוטו והתקדמנו לקליניקה, אני לא בטוחה למה זה כל כך מפחיד אותי, אולי כי אף פעם לא באמת דיברתי על אור, דפקתי על הדלת "כן" נשמע מצידה השני ופתחתי את הדלת, מולי נגלה חדר קטן עם ספה, כיסא ובצד השני עוד פינת ישיבה בה היו רק כיסאות בלי ספות, את החלל קישטו המון צמחים ירוקים והיו חלונות גדולים ושקופים ומהקומה הגבוהה בה היינו יכולתי לראות את העיר "אהבת?" שאל הפסיכולוג שאת שמו אני לא זוכרת מאז שאתמול ליאם אמר לי אותו "היי, תום" הוא הציג את עצמו "אלה" החזרתי ולחצנו ידיים, התיישבתי על הספה מולו "את רוצה לספר קצת על עצמך?" תום שאל, תום נראה טוב יש לו שיער שחור פיחם שמסודר היטב וגופו חטוב אבל יש לי את ליאם ורק הוא בראש שלי "אני אלה בת 18 לחבר שלי קוראים ליאם הוא בן 20 לאח שלי קוראים דין ולחבר שלו קוראים יונתן אני מתה על ההורים שלי אבל הם בחול בעבודה כל הזמן, גם עכשיו נגיד ואני מאמינה שאני צריכה לספר לך שאחי הגדול, אור מת לפני כמעט שנתיים ומאז יש לי סיוטים על זה מידי פעם ובגלל זה אני פה, ליאם ממש רצה שאני אדבר עם מישהו" אמרתי המהירות את כל מה שרצה לשמוע "את יכולה לספר לי על מה הסיוטים שלך ואיך את מתעוררת מהם?" תום ביקש והסכמתי.

"אז איך היה?" ליאם שאל כשיצאתי מהחדר של תום "היה אחלה" עניתי לו בחיוך ונישקתי אותו "אני שמח" "וקבענו לשבוע הבא באותה שעה" הוספתי וחיוכו גדל והוא נישק אותי "מה את רוצה לעשות עכשיו?" ליאם שאל וחשבתי לרגע מה בא לי "אני יודעת, בא לי שנלך לקנות שוקולד, הרבה שוקולד ואז נלך לחדר שלך ונישאר בו עד שאתה הולך בחמישי בצהריים" עניתי בהחלטיות "מה שתרצי יפה" הוא אמר ונסע לסופר.

"מתי אתה משתחרר?" שאלתי כששכבנו במיטה "עוד שבעה חודשים בעשירי למרץ" ליאם ענה לי בחיוך "יש איזה כיף יהיה "רגע, אתה מתכנן לטוס לטיול הגדול?" שאלתי אותו והוא חיכה רגע לפני שענה "אני ודין כבר הרבה זמן מדברים כל לטוס לדרום אמריקה לכמה חודשים" ליאם ענה בכנות "כמה חודשים?" שאלתי מנסה להבין "עשרה?" ליאם אמר "אתה שואל או עונה?" כעסתי עליו ודמעות חנקו אותי ואיימו לפרוץ מעייני "עונה" הוא ענה בשקט והדמעות פרצו, במילה אחת על הבכי, מחזור, אני תמיד בוכה מלא בזמן מחזור "אל תבכי, זה עוד הרבה זמן ויהיה בסדר" ליאם ניסה להרגיע אותי ומחק את הדמעות שלי "אני אוהבת אותך" אמרתי לו "יש לי שאלה ואם לא בא לך לענות עליה את לא חייבת, נכון היה לך את החבר ההוא? אז את יודעת.. נו.. עשיתם את זה? שכבתם?" הוא שאל ואת סוף המשפט אמר במהירות "אני ושניר כן עשינו את זה אבל תכלס ואל תספר לדין בחיים שלך, היינו שיכורים וזו הייתה טעות, שנינו לא זוכרים הרבה מאותו לילה ולגמרי מצטערים עליו ומאז זה לא קרה שוב ובגלל זה הוא גם הלך לנועה" עניתי בכנות "אני מת עלייך ואל תדאגי את הפעם הראשונה שלנו את תזכרי, אני מבטיח" הוא אמר ונישקתי אותו עולה מעליו עד שהוא הפך אותנו כך שהוא מעלי, מחזיק את גופו בעזרת ידיו תוך כדי שהכנסתי את ידיי אל חולצתו מורידה אותה ומעבירה את אצבעותיי על הקוביות שאני כל כך אוהבת ומנשקת כל אחת מהן ובלי ששמתי לב החולצה שלי, טוב של ליאם שאני לבשתי כבר לא הייתה עליי וליאם מנשק ומוצץ את צווארי ואני בטוחה שאני אצטרך לשים מייקאפ כדי להסתיר את ההיקי אך זה לא עניין אותי ברגע זה, הרגשתי את החבר שלו מתעורר ובדיוק אז הוא עצר אותנו "לפני שנסחף" הוא אמר "תודה" אמרתי מודה לו על כך שעצר את זה כי אני לא הייתי מצליחה.

"תקשיב שניה" אמרתי לליאם כמה דקות אחרי מה שקרה "ממ...?" הוא המהם והתעסק בטלפון "החבורה יוצאת היום למועדון ואני רוצה גם, אתה רוצה לבוא איתי? הם עוד לא הכירו אותך" אמרתי לו משתפת בכל מה שקרה בקבוצה של החבורה שלנו בדקות האחרונות "האמת לא כזה בא לי אבל זה בסדר תצאי איתם ואני אשאר פה עם דין" הוא ענה לי והתבאסתי "אבל עד שאתה פה אני לא רוצה לעזוב אותך" עניתי לו מקרבת את המרחק שהיה בנינו "מאמי, אנחנו לא יכולים להיות 24/7 אחד עם השניה ואני אהיה פה גם מחר וגם עד הצהריים של חמישי אז הכל טוב, תצאי איתם" "בטוח?" ווידאתי איתו והוא הנהן להסכמה.

כשהגיע הערב לבשתי חצאית קצרצרה מחיקוי עור שחור יחד עם גופייה לבנה משוחררת ושילבתי חגורה עם אבזם זהוב, התאפרתי מעט ואת השיער אספתי לגולגול מבולגן "נו יאללה אנחנו למטה" ליה אמרה כשעניתי לה בטלפון "אני באה" אמרתי לה וניתקתי את השיחה, ירדתי למטה במהירות ונכנסתי לסלון להיפרד מליאם ודין "אולי תחליפי את החצאית?" ליאם שאל אותי ככה שדין לא ישמע "לא נראה לי היא יפה" עניתי "אבל היא קצרה מידי" ליאם אמר ואני הלכתי לכיוון הדלת מרימה לו אצבע שלישית ויוצאת מהבית נכנסת עצבנית לאוטו "מה קרה?" ליה שאלה ויואב נהג למועדון "סתם ליאם מעצבן אותי" עניתי, ליה ישר שמה שירים שאנחנו אוהבות והתחלנו לשיר שירים בצעקות "תביא שלושה שוטים של וודקה" אמרתי לברמן והוא עשה מה שביקשתי ושתיתי את שלושת השוטים במהירות "יודע מה? תביא עוד שלושה" אמרתי לאותו ברמן והוא שוב הגיש לי אותם ושתיתי גם אותם במהירות "אז את מי את שוכחת היום?" הברמן שאל "לא שוכחת רק נחה ממנו קצת וזה חבר שלי" עניתי לו בכנות "מה הוא עשה?" "התווכח איתי על בגדים" הסברתי לו בקצרה "קחי" הוא אמר מגיש לי עוד שוט ולפי הספירה שלי הגעתי כבר לשבעה שוטים שמתחילים להשפיע עלי. "יש עליך סיגריה?" שאלתי איזה מישהו שישב מחוץ למועדון "כן קחי" הוא אמר מגיש לי סיגריה ומדליק אותה "תודה" עניתי לו והוצאתי את העשן מפי וחוזרת לרקוד ליד יואב וליה "איפה היית חיפשנו אותך" ליה נזפה בי "בואי נרקוד" עניתי לה כבר לגמרי שיכורה ורקדנו יחד קופצות ונהנות כשמידי פעם אנחנו הולכות לבר ואני שותה עוד שוט בעוד שליה שותה עירבוב של משהו "בואו נלך כבר ארבע בבוקר" יואב אמר "לא רוצה, כיף לי" אמרתי לו והוא הרים אותי והכניס אותי לאוטו שלו ומתחיל לסוע הביתה שלי להוריד אותי ואז הוא יסע עם ליה לביתה "לעזור לך להכנס?" ליה שאלה ואמרתי לה שלא, יצאתי מהאוטו מתנדנדת ובסוף מגיעה לדלת ונכנסת לבית ועולה לחדר, ברגע שנכנסתי לחדר הרגשתי צורך להקיא אז רצתי לשירותים והוצאתי את כל מה ששתיתי הערב וזו הייתה הרבה שתייה, הרגשתי הקלה כאשר היד של ליאם הונחה על גבי והריח שלו חדר לאפי "סיימת פה?" הוא שאל בדאגה והנהנתי "בואי לחדר" הוא אמר והלכתי לחדר שלו כשהוא לידי אוחז בגבי "קחי תחליפי" הוא אמר ונתן לי חולצה שלו "תעזור לי" אמרתי בעייפות והוא הוריד ממני את הגופייה והלביש את החולצה שהגיע לי עד הברכיים ורק אז הוריד לי את החצאית, העקבים ירדו ממני כבר באוטו וכרגע הם זרוקים בכניסה לבית "יאללה לכי לישון" הוא אמר ונרדמתי בשניה.