השקט של טיילר צ׳ייס

פרק 10: הבלוג של טיילר

האם זה מוזר לשנות דעה על מישהו ברגע
האחרון? כי השותף שלי לחדר התגלה
כאדם די נחמד, אני חושב...

טיילר הפסיק לרגע את ההקלדה. הוא קם די מוקדם למרות שהיה שבת. סאם עדיין ישן, מה שנתן לטיילר הזדמנות מעולה כדי לכתוב את הבלוג שלו.
'....המפף! נדיר שאין לי מה לכתוב...' הוא רטן בליבו.
"מה אתה עושה?"
הקול של סאם גרם לטיילר להיבהל טיפה אבל הוא התעשת מהר.
"..כלום." טיילר אמר. הוא לא כל כך רצה שאנשים בפנימייה ידעו על הבלוג שלו.
"אם אתה אומר...בכל מקרה, נרד?" סאם שאל.
תוך כמה דקות, הם הגיעו לחדר האוכל. החדר היה יחסית עמוס, ולקח להם זמן לאתר את האנה.
"איחרתם" האנה רטנה כשסאם וטיילר התיישבו.
"...לא איחרנו...זה לא כמו ביום רגיל שיש שעה מסויימת שבה מגישים את הארוחה" טיילר אמר בזמן שאכל מעט.
האנה גלגלה את עיניה. "עדיין! אנחנו קבענו שעה!"
"לא אנחנו לא" סאם אמר.
טיילר החניק צחוק. הוא הקשיב לוויכוח של האנה וסאם.
"....בכל מקרה! היום שבת, אז אולי ננצל את היום הזה כדי לצאת החוצה?" האנה שאלה פתאום.
לקח לטיילר ולסאם כמה דקות כדי להבין על מה היא בכלל מדברת.
"מותר לנו לצאת מכאן? חוץ מלבתים?" שאל סאם.
"נראה לי שכן...רק צריך לעדכן מישהו שאנחנו יוצאים וזהו" האנה משכה בכתפיה.
טיילר לא הגיב. הוא לא ממש התלהב מהעובדה שהוא אולי יאלץ לבלות את יום שבת בחוץ.
"מה אתה אומר טיילר?" סאם שאל.
"...תלכו אתם אם בא לכם. יש לי דברים לעשות" טיילר אמר בקצרה. הוא לא היה חייב להסביר את עצמו.
סאם והאנה הביטו בטיילר בבלבול קל, אבל הם לא שאלו כלום.
אחרי ארוחת הבוקר טיילר עלה ישירות לחדר בלי לענות לשאלותיה של האנה.
טיילר התיישב מול המחשב הנייד, וניסה לחשוב על המשך לקטע שהתחיל לכתוב, אבל בסוף הוא איבד את הסבלנות. הוא פירסם את הקטע כמו שכתב בהתחלה.
בזמן הזה, סאם והאנה הסתובבו בחוץ.
"...טיילר יכול  לפעמים לעלות לי על העצבים" סאם נאנח.
האנה החניקה גיכוח. "למה אתה מתכוון?"
"תראי, אין לי בעיה שהוא יעשה שיעורי בית בעשר בלילה, אבל טיילר הדליק את האור בחדר באחת עשרה וחצי בלילה! ועוד הייתה לו החוצפה לשאול אם הוא העיר אותי!" סאם רטן ובעט באבן שהייתה בדרך.
"ומה אני אגיד?! השותפה שלי מבולגנת ממש, ולקח לנו שלוש שעות רק כדי לסדר את החדר..." האנה גיחכה.
"זה עדיף על מישהו שמדליק את האור באמצע הלילה!" סאם מלמל בעצבים.
האנה לא יכלה שלא לצחוק. "לכל אחד יש את השריטות שלו, ואנחנו צריכים להתמודד עם זה"
"אני יודע...זאת בדיוק הבעיה..." סאם אמר.
הם המשיכו את השיחה לעוד כמה דקות.
בינתיים, הטלפון של טיילר צלצל בזמן שהוא נמנם. הוא קפץ בבהלה עד שקלט שזה רק הטלפון שלו.
"....בחיים. אל. תתקשרי. אליי. כשאני. ישן!" טיילר אמר בשקט מאיים.
ג׳ני צחקה מעבר לקו. "אז איך בפנימיה? אתה שורד?"
"...הכל בסדר... וכן, אני שורד נהדר-" הוא נקטע על ידי רעשים בצד השני. "תגידי, איפה את?"
"בפארק... עם החבורה...מייק! תפסיק לצרוח לי באוזן! אני בקושי שומעת משהו!"
טיילר צחק. "זה היה מייק?"
"ברור שזה היה מייק! מי עוד יצרח לי באוזן שטויות חוץ ממנו?! מתי אתה חוזר? נמאס לי להיות איתם" ג׳ני רטנה.
"עוד שבועיים, עד אז תאלצי להתמודד עם השטויות שלהם" טיילר גיכח.
אחרי מספר דקות, סאם והאנה חזרו לפנימיה.
טיילר, שהיה שקוע עדיין בשיחה עם ג׳ני בטלפון, לא שם לב לכך שהם דפקו על הדלת.
"טיילר! תפתח את הדלת או שאני פורצת אותה!" האנה צעקה מבחוץ.
"...סורי ג׳ן, אבל האנה לא מפסיקה לצרוח כמו מטורפת" הוא גיכח וקם מהמיטה כדי לפתוח את הדלת.
סאם התאפק מאוד שלא לצחוק מהפרצוף הזועם שהאנה עשתה לטיילר.
"למה לא פתחת את הדלת בפעם הראשונה שדפקתי?" האנה רטנה.
"..כי דיברתי בטלפון ולא שמעתי שדפקת בדלת" טיילר אמר בצורה תמימה.
"...אתה בטוח שלא עשית את זה בכוונה?" סאם שאל בזמן שניסה לא לפלוט צחקוק.
"..אולי עשיתי את זה בכוונה ואולי לא. איך היה ה"טיול" שלכם?" טיילר גיחך.
"היה נחמד, חבל שלא באת" האנה אמרה.
טיילר משך בכתפיו. "אולי אני אצטרף אליכם בפעם הבאה"
אחרי ארוחת הערב, טיילר ישב מול המחשב שלו עוד פעם. הוא חשב לכתוב משהו נוסף בבלוג שלו.
   
     היא ישבה בפארק לבד. לא היה נראה שיש שם
     מישהו חוץ ממנה. הלילה היה קריר, והיא
     חיבקה את עצמה על מנת להתחמם טיפה.
      "הי" מישהו התיישב לידה. היא חייכה מעט.
       "חזרת" היא אמרה ברוגע והביטה לשמים זרועי
        הכוכבים. לא היה לה ספק, הלילה הזה היה
        מושלם.

טיילר חייך לעצמו בסיפוק ופירסם את החלק הנוסף. 'זה הזוי...לא הייתי בכלל בחוץ היום, והנה, אני מצליח לתאר פארק באמצע הלילה' הוא חשב