"טיילר"
"הממ.." טיילר התהפך במיטתו. לא היה לו כוח לקום.
"טיילר!" סאם צעק בכדי להעיר את השותף שלו לחדר.
"....אני נשאר פה" טיילר אמר ושם את השמיכה מעל לראשו.
"לא אתה לא!" סאם משך את השמיכה מראשו של טיילר.
"................אני נשאר בחדר ואתה לא תשנה את דעתי סאם" טיילר התיישב.
"..אני יכול לדעת לפחות למה אתה רוצה להישאר פה?" סאם שילב את ידיו. הוא ידע שאם לא יצא מהחדר בזמן הקרוב, אז הוא יאחר לשיעור הראשון של הבוקר.
"זה משהו אישי" טיילר אמר בקרירות.
סאם היה קצת מופתע בהתחלה, אבל הוא התעשת במהירות. "אמ...אוקי...אני אתן לך להשלים ממני אחר כך" הוא אמר ויצא מן החדר.
טיילר נאנח וחזר לשכב. זה היה יום השנה למותו של אחיו, ולטיילר לא היה כוח או סבלנות ללימודים בגלל זה.
***************
פלאשבק:
"טיילר! אח שלך הגיע!" אימו צעקה לו מהמטבח. טיילר, שהיה שקוע באותו רגע במטלות מעצבנות של הבית ספר, לא הגיב.
"טיילר!" האם צעקה שנית.
"אני עסוק כרגע" טיילר אמר.
אדוארד חייך לעצמו. הוא ידע שטיילר לא יתפנה בזמן הקרוב. הוא הלך לחדר של אחיו.
"טיילר?" אדוארד אמר.
טיילר סובב את ראשו. "זה טיימינג מעולה! אני אוכל לנצל את הידע שלך במתמטיקה?" הוא גיכך.
"זה השלום שאני מקבל?" אדוארד עשה את עצמו נעלב.
טיילר צחק. אחיו היה גדול ממנו בשבע שנים, כך שהם הסתדרו מצויין אחד עם השני.
אדוארד התיישב ליד טיילר. "אז במה הסתבכת הפעם?-" הוא אמר, אבל אז הוא עצר את עצמו מלהמשיך את המשפט.
"בספר כתובה תשובה אחרת ובמחשבון תשובה אחרת" טיילר ניסה שלא לצחוק.
"....אתה טיפש או מה?! אלוהים אדירים טיילר!!! אתה פספסת בתרגיל מספר! אין פלא שהמחשבון נתן לך תשובה אחרת!" אדוארד התאפק לא לצעוק.
אם מישהו היה מספר לטיילר, שעוד כמה חודשים, החיים שלו ישתנו, הוא היה צוחק לאדם הזה בפנים.
החודשים עברו במהרה, ואז, הגיעה הבשורה שניפצה את עולמו של טיילר לרסיסים.
הוא זכר מתי סיפרו לו על כך לראשונה.
זה היה יום שני, יומיים אחרי הטרגדיה. כמו תמיד, טיילר דיבר עם חבריו בהפסקה.
"טיילר צ׳ייס לחדר המנהל!" ההודעה הזאת נשמעה בכריזה מספר פעמים.
"מה עשית הפעם טיילר?" ג׳ני שאלה בגיחוך.
טיילר משך בכתפיו. "אין לי מושג" הוא ענה.
כעבור כמה דקות, טיילר מצא את עצמו יושב עם אביו, אימו והמנהל.
"קרה משהו?" טיילר שאל בחשש. הוא הרגיש שמשהו לא בסדר.
"....תראה...איך אני אסביר את זה..." המנהל אמר. אחרי הסבר ארוך במיוחד על מה שקרה, פניו של טיילר נהפכו לקפואות.
"אתה בסדר?" שאלה האם ברוך מהול בעצב.
טיילר הנהן. הוא היה המום בשביל לענות. רק לפני כמה זמן הוא דיבר עם אדוארד, ועכשיו...הוא אינו.
***************************************
הווה
טיילר קם מהמיטה. הוא הביט בשעון. 'צהריים? כמה זמן ישנתי?' הוא שאל את עצמו.
דפיקה נשמעה על הדלת. טיילר נבהל לרגע. "מי שם?" הוא אמר מבלי לזוז מאיפה שהיה.
"האנה"
טיילר נאנח. הוא לא רצה לראות אף אחד, לא היום בכל אופן.
הוא פתח את הדלת. "מה את רוצה?" טיילר שאל ביובש.
האנה גלגלה את עיניה. "סאם אמר לי שאתה בחדר מאז הבוקר...אז רציתי לבדוק אם אתה חי"
"מן הסתם אני חי" טיילר אמר באותו טון דיבור.
"...מה עובר עליך?" האנה שאלה. הטון דיבור של טיילר עלה לה על העצבים.
"כלום" טיילר אמר ובא לסגור את הדלת.
"אני מכירה אותך כבר שבועות.. זאת לא ההתנהגות של טיילר שהכרתי" האנה אמרה בכעס.
טיילר גלגל את עיניו. "זה משהו אישי" הוא שנא לדבר על אח שלו.
קצת יותר מאוחר, סאם וטיילר ישבו "לעשות שיעורים" כלומר, לשבת ולדבר.
טיילר רק הקשיב לכל החפירות של סאם, עד שבשלב מסויים הוא איבד ריכוז לגמרי.
"....אתה בכלל הקשבת למה שאמרתי?" סאם שאל.
"אה-כן" טיילר מלמל.
"אז מה אמרתי?" סאם שילב את ידיו.
טיילר לא ענה.
"......אתה אפילו לא מכחיש..." סאם נאנח.
"מצטער...אני לא בפוקוס היום" טיילר אמר. טון הדיבור שלו השתנה.
סאם רק הביט בו. משהו בהתנהגות של טיילר היה מוזר.
"אני...אלך לישון" טיילר מלמל ונכנס למיטתו. הוא ידע שעליו לדבר על מה שקרה בשלב מסויים
YOU ARE READING
השקט של טיילר צ׳ייס
Non-Fictionלפני שלוש שנים, אחיו הגדול של טיילר צ׳ייס נהרג במהלך מבצע צבאי. מאז, טיילר הפסיק לדבר. הוא חי בבועה משלו, ואת הקושי שלו הוא מעביר בעזרת בלוג אינטרנטי שהוא כותב. סאם פרקר הוא נער שנולד בתור ילדה בשם סאמר שחווה בריונות בבית הספר. אבל יום אחד, שניהם נפ...
