השקט של טיילר צ׳ייס

פרק 15: אני מכיר אותך, חלק א'

"אתה לא חייב לדבר על זה אם אתה לא רוצה טיילר" היועצת אמרה.
טיילר חשב לרגע. עד כמה שהוא שנא לדבר על אח שלו, הוא ידע שזה יהיה המעשה הנכון. "את צודקת, אני לא חייב, אבל אני רוצה להשתחרר מהטראומה הזאת" הוא אמר.
היועצת נאנחה. להוציא מטיילר מידע הייתה משימה די קשה.
"...לפני שלוש שנים אח שלי נהרג במבצע צבאי... ואני מניח שמאז פשוט לא דיברתי, כנראה בגלל שזה היה שוק רציני" טיילר נאנח.
"אז מה גרם לך פתאום להיפתח?" היועצת שאלה.
"אני לא יודע...זה פשוט...קרה. בהתחלה לא דיברתי עם אף אחד, ועכשיו אני מדבר עם שלושה אנשים-סליחה, ארבעה כולל אותך" טיילר אמר.
"אולי זה בגלל שאתה מרגיש בנוח איתם" היועצת העלתה השערה, שאולי הייתה נכונה לגביו.
"כנראה" טיילר משך בכתפיו.
זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא דיבר על מה שקרה.
בשיעור השלישי, כשטיילר חשב שהיום שלו עומד להיות משעמם, הוא קיבל פתק מסאם.
   אנחנו צריכים לדבר זה הדבר היחיד שהיה כתוב שם.
טיילר הביט בסאם בבלבול קל. למה הם צריכים לדבר? האם קרה משהו?
"טיילר וסאם!" הקול של המורה החזיר את סאם וטיילר למציאות.
"אז על מה רצית לדבר?" טיילר שאל את סאם ברגע שהשיעור נגמר.
הם ישבו בחצר, ולא היה נראה שיש שם מישהו נוסף.
סאם נשם עמוק. "שמתי לב שאתמול והיום התנהגת ממש שונה מבדרך כלל" הוא הביט בטיילר.
טיילר שפשף את ידיו במכנסי הג׳ינס שלבש. הוא לא רצה להביט לאף אחד בעיניים, אבל הוא הכריח את עצמו להסתכל על סאם .
"...אתה צודק...לא סיפרתי את זה לאף אחד חוץ מליועצת, ואני חושב שמגיע לך לדעת את האמת" טיילר אמר.
סאם הנהן, אבל הוא לא אמר דבר.
"...היה לי אח גדול, עד שהוא נהרג לפני שלוש שנים...מאז לא בדיוק דיברתי, והעדפתי שלא לדבר על מה שקרה. את כל הקושי העברתי, ועדיין מעביר, דרך בלוג שאני כותב" טיילר אמר במהירות.
פניו של סאם קפאו לרגע. "אתה...כתבת את הבלוג?" הוא שאל.
"אה...כן? למה?" טיילר לא הבין על מה סאם מדבר בכלל.
"....טיילר! אני הכרתי אותך! עכשיו אני יודע מאיפה הסיפור הזה מוכר לי!" סאם כמעט צעק.
"ה-הכרת אותי? סאם, אתה מכיר אותי רק מתחילת שנה ו-" טיילר הפסיק את המשפט באמצע.
"נכון, אבל מסתבר שהכרתי את הסיפור שלך, עוד מלפני שסיפרת לי..." סאם חייך מעט.
טיילר היה מופתע. מאיפה לעזאזל סאם מכיר אותו?!