נ.מ של אית׳ן -
״שמח שחוזרים אל בית הספר אית׳ן?״ קמרון אומר לי ברגע שאני נכנס אל המטבח של בית הלהקה אחרי שסיימתי להתארגן לצד קמרון.
כרגע יש ארוחת בוקר של כל הלהקה ביחד בחדר האוכל, כולם כבר מאורגנים ומחכים לאבא שלי, האלפא שיבוא לשבת לאכול איתנו.
קמרון הוא הבטא שלי, אני האלפא המיועד בקרוב אחרי שאמצא את המיועדת שלי ואחרי תום הכהונה של אבא שלי כמובן.
ובנוסף לכך, בית הלהקה זהו המקום שבו כל הלהקה שלי חיה וגרה בו, קוראים ללהקה שלנו ״דה ריבר״ ואנחנו להקה די ידועה וחזקה בצפון אמריקה.
אני לא יכול להתאפק ולוקח טוסט עם גבינת צ׳דר נמסה בתוכה מהשולחן ולוקח ביס ענקי ממנה בהנאה.
״את האמת? אני לא יודע איך אני מרגיש לגבי החזרה ללימודים, אני רק מקווה שאמצא במהלך הלימודים את המיועדת שלי.״ אני נאנח לקמרון מימני..
היה לי יום הולדת 18 לפני שבועיים ואני אמור כבר למצוא את המיועדת שלי.
אני מניח שזה בגלל שהיא עדיין לא הגיעה לגיל החוקיות.
״אל תהיה מוטרד מזה אית׳ן, חבל לפתח ציפיות שווא שלא תתבאס אחר כך.״ קמרון אומר לי ואני יודע שהוא דואג לי אבל אני לא יכול שלא לחשוב על זה.
אבא שלי סוף כל סוף ירד ומצטרף אלינו לשולחן ומברך אותי ואת קמרון וכל שאר הילדים יחד עם הלהקה לרגל היום הראשון של הלימודים.
״הבה נתחיל לאכול.״ האלפא מאשר לכל הלהקה לאכול אחרי איפוק גדול.
אחרי שקמרון ואני שבעים מהארוחה אנחנו מבינים שצריך להתקפל וללכת כבר לבית הספר.
ברגע שחנינו, אני רואה את המבנה של הבית ספר, כל הילדים הרבים שנראים עליזים מאוד.
איך שאני יורד מהאוטו של קמרון אני מריח ריח מאוד טוב אך חלש- ריח של לנדוור וניל מעורב בורדים.
אני לא מבין מאיפה זה מגיע אך לא טורח לגלות מאיפה.
ברגע שנכנסנו אל שער בית הספר, קמרון אמר לי שהוא חייב לזוז לשירותים דקה ושנפגש בכיתה.
הנהנתי לו כתגובה והלכתי אל הכיתה, הריח עדיין נשאר וכל פעם מתחזק עוד יותר ויותר.
לפתע נתקלתי באיזה ילד וזה עצבן אותי כי כל כמה שיכולתי לחשוב עליו זה המיועדת שלי.
בנוסף לכך איבדתי את עצמי מרוב שנשקעתי בריח הטוב שמגיע ממנו.
ואני מגלה שנתקלתי בליאו, כן אני יודע מה שמו כי איך לא הוא הבחור הנשי והגיי היחידי בבית הספר.
״הנה המיועד שלנו!״ קולוסוס, הזאב שלי שבתוכי צועק לי.
״סוף כל סוף מצאנו את המיועד שלנו! איך חיכיתי לו המון זמן״ קולוסוס לא מפסיק להתלהב בתוכי.
בעודי לא מצליח לעכל את העובדה שהמיועדת שלי היא בעצם פ*אקינג גבר ועוד הוא??
אך לפני הכל אני מושיט לו יד לעזר.
הריח שלו, הוא משגע אותי, הוא משגע את קולוסוס, מה הוא עושה לי.
ובו זמנית בוחן אותו- יש לו פנים בובתיות כאלו וצורת גוף מאוד נשית אך היה ניתן לראות שהוא בחור.
אני מניח שאם היה לו שיער ארוך הייתי מפקפק בעובדה שהוא מאותו המין שלי.
״תודה על העזרה, מתנצל...״ זה כל מה שהוא אמר לי, קולו נשמע מאוד רך.
״זה בסדר, מתנצל גם.״ השתלטתי על הזאב שלי,
נכנס לכיתה לצד קמרון.
ולפתע הצלצול נשמע ובמשך כל השעתיים האלו, לא הקשבתי בכלל למורה, לא יכלתי לעכל את מה שנודע לי לפני זמן קצר.
מה אני אעשה עכשיו עם המיועד שלי? העובדה שהוא בן אדם רק הופכת את המצב גרוע עוד יותר.
*********
״אית׳ן?״ קמרון קורא לי אחרי שכל החבורה שלנו כבר מיושבים על הספסל שלנו בקפיטריה.
״כן קמרון? אני משיב לו.
״אתה יכול בבקשה להפסיק להתעסק בזה? אתה יודע שעדיף שלא לצפות לכלום.״ קמרון אומר לי בדאגה.
את האמת, את האמת אני אוהב את זה שהוא מכיר אותי היטב ושם לב למצבי הרוח שלי רק חבל שהוא לא יודע את העובדה שמצאתי כבר את המיועדת שלי, האם כדאי לי לספר לו?
מה אם הוא לא יקבל את זה בעין יפה ויצא נגדי, על זה שיש לי מיועד ממין זכר, אולי הוא יסיט את הלהקה נגדי וכנראה לא אהיה עתיד כאלפא של הלהקה בגלל החוסר אפשרות יילוד שושלת.
״לא אני לא חושב על זה בכלל, אני סתם מעופף לי.״ אני מנסה להוריד מקמרון עם השאלות.
מפחד לגלות לו כרגע, אולי מאוחר יותר אקח אותו לשיחת נפש.
ושוב מחשבותיי חזרו אליו, ובדיוק אני רואה אותו שם, עם איזו ילדה על הספסל.
עיניינו נפגשו ולא יכלתי להסיט את המבט ממנו, אני רק מתחיל לשים לב ליופייו המדהים, כמה שהוא יפה, אולי אקבל את העובדה שהוא המיועד שלי ואהפוך אותו לשלי רשמית.
ופתאום זה נהפך להיות איזה מין קרב מבט והנחתי מראש שאנצח אותו אך קמרון הפריע לי בכך שהוא אמר שמתקיימת מסיבה היום בערב בבית הלהקה ושאנחנו מוכרחים להיות מוכנים.
ברגע שקלטתי מה קרה הוא קם מהמקום עם חברתו הטובה וזורק לי חיוך קטן שמראה שהוא מרוצה שהוא ניצח מהקרב הזה.
הו ליאו, אל תדאג, פעם הבאה אנצח.
YOU ARE READING
THE RIVER
Fiksi Remajaליאו מתעורר באיזה כלשהו חדר לא מוכר וברגע שהוא יורד למטה הכל משתנה. *לא להומופובים* © _mythoughts 10.8.17 💗
