השקט של טיילר צ׳ייס

פרק 17: הטיול הכי גרוע בתולדות הפנימיה

"........אני חייב לצאת?!" טיילר רטן. הוא לא ממש רצה לצאת לטיול עם השכבה שלו.
"....אני לא רוצה להישאר לבד עם האנה!" סאם אמר ומשך את השמיכה מהמיטה של טיילר.
"אתה לא תהיה לבד! גם סופי תהיה שם, זוכר?" טיילר התיישב.
".....בבקשה? הן רוב הסיכויים יסתובבו ביחד, ואז ישאיר אותי לבד" סאם התחנן.
"המפף! נו טוב, בסדר! אבל אני יוצא רק בגלל שהכרחת אותי" טיילר מלמל בעצבים.
תוך דקות ספורות, הם היו למטה. רוב התלמידים היו נרגשים לצאת, טוב, כולם חוץ מטיילר למען הדיוק.
"אתם מתרגשים?" האנה שאלה את סאם וטיילר.
"אני כן, וטיילר...פחות" סאם צחק.
טיילר הזעיף את פניו. הוא קיווה שהטיול הזה יעבור בשלום.
טיילר הקשיב לחלק מהשיחות של התלמידים האחרים, בעיקר כי לא היה לו מה לעשות עד שהאוטובוס יגיע.
"פרקר-" אחד מהתלמידים אמר, אבל הוא נקטע די מהר על ידי סאם.
"מה?" הוא גלגל את עיניו. סאם לא ממש סמך על הילדים שם.
"....לא סיימתי את המשפט אפילו! המפף! רציתי לשאול אם..טיילר בסדר? כאילו, הוא חטף התקף קריזה על מישהו לפני כמה דקות" הנער אמר.
"מתי הוא הספיק להתעצבן?" סאם שאל. הילד השני לא טעה. טיילר היה עסוק בקרב "צעקות" עם תלמידים אחרים.
"פשוט תתעלם ממנו" האנה נאנחה.
"............אתה לא רציני!" טיילר אמר די בשקט. קבוצת הנערים שהתווכחו איתו השתתקו לרגע. במשך הריב טיילר רק הקשיב, או אמר מילה אחת או שתיים.
הריב היה יכול להימשך לנצח, מזל שהאוטובוס בדיוק הגיע.
"אני יושבת ליד טיילר!" האנה הכריזה בשניה שהיא עלתה לאוטובוס.
"סאם...תציל אותי!" טיילר התחנן.
סאם צחק. "נואופ! תתמודד"
טיילר הזעיף פנים והתיישב במקומו. את רוב הנסיעה הוא בילה בהאזנה למוסיקה, כל עוד האנה לא דיברה איתו.
כעבור שעה או שעתיים לדבריו של טיילר, הם הגיעו לאזור הטיול עצמו.
"הי! חכו לי רגע!" סאם אמר לאחר שהצליח סוף סוף להדביק את הצעדים של האנה וסאם.
"אתה די איטי, סאם" טיילר גיחך והגביר את צעדיו כדי להתגרות בו.
"אני לא כזה איטי!" סאם מחה.
"ברור, מה שתגיד" האנה צחקה.
"אתם מתכוונים להתקדם בזמן הקרוב?!" סופי, שהגיעה משום מקום, נזפה בהם.
האנה צחקה וגררה את סאם אחריה.
בזמן הזה, טיילר היה עסוק במאה ואחת דברים אחרים חוץ מלדבר עם האנשים שסביבו. מידי פעם מישהו שאל אותו משהו, וטיילר ענה תשובה קצרה. הוא לא כזה רצה לדבר עם התלמידים האלה גם ככה.
"טיילר! ג׳יזס! אתה הולך מהר מידי" סאם התנשף כשהוא הגיע לאיפה שטיילר היה.
טיילר חייך מעט והמשיך ללכת.
רוב הטיול היה בסדר, טוב, כמעט כולו.
"....אתה מבין עכשיו מה הייתי צריכה לעבור בבית ספר הקודם שלי?" האנה אמרה לטיילר שהלך לצידה. טיילר בקושי הקשיב למה שהיא אמרה.
"אה...מה?" הוא אמר.
"לא הקשבת לי בכלל...כזה מפתיע. לא משנה! תמיד הייתי "הפריקית" של הבית ספר, זה היה במקרה הטוב, במקרה הרע...אני מעדיפה שלא להיכנס לז-" האנה התחילה לומר, אבל אז היא כמעט החליקה במדרון.
"תיזהרי!" טיילר אמר ותפס את ידה כדי שהיא לא תיפול.
"ת-תודה" האנה מלמלה במבוכה.
טיילר שחרר את אחיזתו אחרי שהאנה הצליחה להתייצב. הוא לא רצה שמישהו יחשוב שהם זוג.
"אז...אתה והאנה?" סאם שאל את טיילר בהפסקה.
"...אנחנו לא זוג...רק חברים טובים" טיילר משך בכתפיו.
"....אתה בטוח? כי זה לא מה שהפנים של האנה אומרות" סאם אמר.
"....היא הייתה קצת מובכת, זה הכל" טיילר ענה בקצרה.
מה שטיילר לא ידע, זה שהאנה הייתה מאוהבת בו קצת. היא לא רצתה להגיד לו את זה כי היא פחדה שזה יהרוס את הקשר שכבר היה להם.
"אם אתה אומר" סאם משך בכתפיו. הוא לא רצה להתווכח עם טיילר על כך.
אחרי הטיול, טיילר ישב ליד סאם באוטובוס. הם לא דיברו, וזה היה בסדר.
האנה וסופי ישבו מאחוריהם.
"......את לא-" סופי התחילה לומר, אך היא נקטעה על ידי האנה.
"שששש! אני לא רוצה שהוא ישמע! חוץ מזה, יכול להיות שזה סתם קראש" האנה אמרה.
טיילר, שהקשיב לחלק מהשיחה, לא הבין על מה מדובר. אבל ברגע שהוא שמע את המילה "קראש" הוא הבין שהאנה מאוהבת במישהו.
הנסיעה עברה חלק, ותוך כמה דקות הם היו בפנימיה.
טיילר פרש לישון די מוקדם, בעוד שהאנה וסאם היו במועדון.
"סאם? אני יכולה לשאול אותך משהו?" האנה שאלה פתאום.
"ברור" סאם אמר.
"...יכול להיות שיש לי קראש כלפי מישהו..הבעיה היא שהמישהו הזה הוא חבר קרוב שלי, ואני לא רוצה להרוס את הקשר...תוכל להגיד לי מה לעשות?" האנה אמרה בחשש.
"...המישהו הזה הוא במקרה טיילר?" סאם שאל.
האנה הסמיקה מעט. "י-יכול להיות..." היא מלמלה.
"אני חושב שכדאי שתגידי לו שיש לך רגשות כלפיו" סאם אמר בטבעיות.
"אבל מה אם הוא לא מרגיש את אותו הדבר? אני לא רוצה להסתכן בזה..." האנה השפילה את מבטה.
סאם לא ענה, הוא ידע שהיא צודקת