My boss - הבוס שלי

פרק 31

       ~נקודת מבט של נעמי ~

״נראה לי ששתיתי יותר מידי״ אמרתי וצחקקתי לאמילי וג׳ונתן
״אין יותר מידי נעמי את בראש טוב תהני מזה ״ שמעתי את אמילי אומרת לי ומצחקקת .
וואו אני מתגעגעת לריקארדו אני צריכה להתקשר אליו לקחתי את הפלאפון וחייגתי אחרי כמה צלצולים ניתקתי .
לא עונה הפסד שלו . חשבתי לעצמי וצחקקתי
״הכל בסדר נעמי?״ גונתן שאל וחייך ״מעולה אני צריכה ללכת לשירותים ״ קמתי הראש שלי מסתובב
״צריכה ליווי? ״ אמילי שאלה
״לא לא זה בסדר ״ הלכתי לכיוון השירותים
ובדרך ראיתי את פינת הvip המשכתי להביט כולם היו בחליפות
והבנות היו בשמלות קצרצרות. הסתכלתי על שולחן בבר וראיתי איך הבנות מנסות למשוך את תשומת הלב של הגברים התקדמתי לעבר הבר שהיה סמוך לשירותים כשלפתע אני מזהה פנים מוכרות מאוד מוכרות . הלב שלי התחיל להאיץ את פעימותיו התקרבתי לאט לאט
״ריקארדו ״ אמרתי בהלם הבחורה שנמרחה עליו הסתובבה אליי ובחנה אותי מכף רגל ועד ראש כאילו היא מזהה אותי היא גילגלה את עיניה .
ראיתי את ריקארדו בפעם הראשונה בחייו נאדם אם לא הייתי כל כך עצבנית הייתי אפילו צוחקת מהפרצוף האדום שלו ״נעמי״ הוא קם לכיווני במהירות ״זה באמת לא מה שאת חושבת״ הוא אמר וקולו נהפך לרציני
״אז אתם כן יוצאים ?חשבתי שאמרת שהכל שקרים בצהובונים״ הבחורה מלמלה היא הייתה נראת משועשעת מכל הסיטואציה . זהו זה . הלכתי לכיוון השירותים בכעס לא הסתכלתי לא ימינה ולא שמאלה שמעתי את קולו של ריקארדו קורא לי והמשכתי ללכת עד שנתקלתי במשהו הרמתי את עיני וראיתי בחור שיכור למדי ״הי מותק נראה לי שהתבלבלת״ לפני שהספקתי להגיב ריקארדו העיף את הבחור ותפס אותי ״נעמי תני לי להסביר ״ לא נתתי לו אפילו להמשיך . ״אין מה להסביר זה לא שהיינו זוג אני אפילו לא יודעת מה היינו ״ אמרתי לו בכעס אני כל כך עצבנית אני מרגישה כמו טיפשה ואני חשבתי שבשבילי הוא ישתנה ושאני שונה זה נטייה של בנות לחשוב שבשבילי הוא יהיה אחרת, פעם הייתי מזלזלת בה והיום אני מוצאת את עצמי באותה סיטואציה . הלכתי לכיוון שירותי הבנות והבטתי במראה
״אני לא אתן לו להרוס לי את הערב״ מילמלתי לעצמי סידרתי את שיערי ושמתי קצת סומק חיזקתי את הגלוס .
אמנם יש בי קולות שרוצים לשמוע מה יש לו להגיד שסקרנים אפילו אבל הכעס והאגו שלי גובר עליהם .
יצאתי מהשירותים וראיתי את ריקארדו מחכה לי כשהוא הבחין בי הוא התקרב אליי ״רק תתני לי להסביר״ הוא התחנן
״אין מה להסביר לא משנה מה הסיבות שלך הן לא מעניינות אותי״ אמרתי מלאת ביטחון הודתי לאלכוהול שנתן בי ביטחון שבלעדיו סביר להניח שהייתי מתחילה לגמגם.
״נעמי לא התחלתי איתה בסך הכל עזרתי לחבר שלי סטיב הוא שם עין על בחורה אחת והסחתי את דעתה של הש..״ זהו זה .
״לא מעניין אותי״ למרות שמאוד מעניין אותי לשמוע את הסיבה אני כל כך עצבנית שכל מה שאני רוצה זה לברוח ממנו מהר . התחלתי ללכת לכיוון השולחן שלי ודמעות הציפו את עיני אני לא יודעת למה אני כל כך דרמתית .כן זה קשה לראות את הבחורה נמרחת עליו אבל אפילו לא נתתי לו להסביר ועכשיו אני בוכה באמצע המועדון . ראיתי את אמילי והיא קלטה את הדמעות בעיניי , היא רצה לעברי וחיבקה אותי  ״מה קרה?? אני וגונתן חיפשנו אותך״
״ראיתי את ריקארדו ואיזה בחורה נמרחה עליו ואני לא מעוניינת לשמוע מה שיש לו להגיד״ אמרתי מתוסכלת
״נעמי את מודעת לזה שזה לא פייר אני בדרך כלל האחרונה לתמוך בגברים כי לרוב הם חארות אבל תני לו לפחות להסביר את עצמו״
באותו הרגע כאילו הוא הקשיב לשיחה ריקארדו הגיע הסתכלתי בעיניו וראיתי בעיניים שלו תקווה
״נעמי שנינו יודעים שאת מאמינה לי וגם אם לא במאה אחוז יש בך צד שרוצה להאמין בי אני לא הייתי עושה לך דבר כזה ולא רק כי אני לא רוצה לפגוע בך אלא כי אני פשוט לא רוצה אף אחת אני רוצה אותך״ הוא אמר והתקרב אליי אוטומטית לקחת צעד אחורה אבל הוא התקרב נחוש להחזיק אותי בידיו
אני מאמינה לו וזה קשה כי זה הדבר שהכי פחדתי ממנו ,להתקרב להיפתח ולהרגיש אני תמיד עם המון מגננות כדי לא להיפגע וכל מילה כזו מורידה עוד חומה ממני.
הבטתי בו  והוא הבין.
״אל תפחדי תסמכי עליי״
״בדיוק מזה אני מפחדת״ לחשתי המילים פשוט יצאו לי מהפה ללא שליטה.
הוא התקרב לעברי ונישק אותי השפתיים שלו זזו על שלי באיטיות  הוא תפס את מתניי בחוזקה הרגשתי עקצוצים מוכרים בבטן ורק רציתי להתקרב רציתי להרגיש אותו פתאום כל הפחדים התחלפו בתשוקה אמיתית אני רוצה אותו לא אכפת לי מה
״אהמ אהמ״ אמילי קטעה את המחשבות הזדוניות שלי התנתקתי מריקארדו והרגשתי את פניי נאדמות הבטתי בריקארדו והוא לא היה נראה נבוך יותר מידי פניו שידרו ביטחון וקור רוח ״רוצה ללכת?״ הוא שאל אותי מתעלם לחלוטין מאמילי שעמדה שם מחוייכת.
אני מאוד רוצה ללכת מאוד מאוד. למה אני לא מצליחה לשלוט על ההורמונים שלי כשאני איתו ״כ..כן״ הנהנתי מרגישה את פניי שוב חמות הוא רק חייך לעברי והחזיק את ידי התחלנו ללכת ושמעתי את אמילי אומרת לו ״שמור עליה״
״תמיד״ הוא אמר מבלי להסס .
ההליכה מהבר הייתה שקטה הנהג של ריקארדו הופיע באותו רגע שיצאנו מהמועדון.
הנסיעה הייתה שקטה הרגשתי את היד של ריקארדו מלטפת את רגליי ועולה לאט לאט צמרמורת עברה בי ניסיתי לשמור על רוגע אך הנשימות שלי נהפכו לכבדות מרגע לרגע ריקארדו הביט בי וראיתי שהוא מסתיר את החיוך שלו,מה כל כך מצחיק אותו ?
״אני אוהב את התגובות שלך״ הוא לחש לי וצמרמורת עברה בי הוא רק חייך והמשיך עם ידו אל מתחת לשמלה הרגליים שלי החלו לרעוד מעט הוא תפס בחוזקה את הרגל ״ריקארדו״ תפסתי את ידו מונעת ממנו להמשיך החיוך שלו גדל וראיתי שהוא רוצה לצחוק.
״זה לא מצחיק! תפסיק!״
״אני מבטיח שאני לא צוחק עלייך אני צוחק איתך!״
״אני אוהב את איך שאת מתרגשת מהמגע הכי קטן״
״זה כי אין לי ניסיון!״ לחשתי לעברו ופתאום נזכרתי שאנחנו בנסיעה והרגשתי עוד יותר מובכת, נעמי את מאבדת את זה לגמרי.
״אני אוהב את זה אבל״
לא אתה לא״ גילגלתי את עיני
״אני מבטיח לך בפעם המיליון שאני מת על זה!״
״בסדר בכל אופן אנחנו בנסיעה זה לא מתאים״ אמרתי לו
״מתאים מאוד״ הוא לחש לי ואותה צמרמורת החלה להשתלט עליי
הוא חייך ונשך את אזני .
אנחה בלתי רצויה יצאה ממני מיד כיסיתי את פי מבוישת ״זה לא מתאים״! אמרתי לו בקול עצבני הוא צחק וחיבק אותי אליו
״מאיפה נחתת לי נעמי?״ חיבקתי אותו בחזרה משתוקקת להגיע אליו הביתה .