F4 ~taekook~ {bxb}

5 ~{להתנצל}~

הפרק הזה מוגדש ל- פיפפ, הינה לך כמו שבקשת רק תפסיקי לחפור לי על פרק חדש😂 moria112233 ANYGAYS- I LOVE YOU 😌❤️💦

-

הייתי בדרכי לבית הספר, כשהגעתי שמתי לב שג'ימין לא מחכה לי בכניסת בית הספר כמו תמיד, ׳מוזר... טוב- כנראה הוא כבר נכנס׳ חשבתי ‏לעצמי והתקדמתי ‏לכיוון כניסת בית הספר, ״ג'ימין״ צעקתי מתהלך לעברו, הןא היה לעד הלוקר שלו שוב מנסה לדחוס עוד כמה ספרים לתוכו, ״אוו היי טאה״ הוא אמר מתנשף, לא פלא, זה נראה כאילו הןא מנסה כבר שעות לדחוס את ספריו ללוקר, ״ה-יי, הכל בסדר?״ שאלתי, ״אוו, אממ, כן פשוט אני כבר איזה שעתיים מנסה להכניס את הספר ללוקר והוא לא ניכנס, ניראלי אני צריך לוקר נוסף״ הוא אמר צוחק קצת, ״יודע מה, תביא״ אמרתי מושיט את ידי לעברו שם לב שהוא לא כלכך הבין למה אני מתכוון ״להביא מה?״ הוא שאל ״את הספר אידיוט״ אמרתי, ״האא, רגע-, אבל למה?״ הוא שאל ואני כתשובה גילגלתי את עניי, פשוט חטפתי את הספר מידיו ודחסתי אותו ללוקר שלי, ״הינה לך, כשתצטרך אותו דבר איתי״ אמרתי לו והוא הנהן, ״אוקי, תןדה״ הוא אמר אם חיוך, ״אממ טוב אז ניראלי אני ילך להתאמן קצת בשחייה אז אני אראה אותך בשיעור הבא״ אמרתי והוא הנהן בחיוב והלכתי.

ביום הראשון כשהגעתי לבית ספר גיליתי שיש שיעורי שחייה, זו הסיבה היחידה שנשארתי בבית ספר, זה הדבר היחיד שאני טוב בו.

נכנסתי למתחם ‏בודק שאין שם אף אחד והולך למלתחות כדי להחליף לבגד ים,

‏נכנסתי לבריכה הקרירה, לקח לי כמה דקות להתרגל למים, והתחלתי להתאמן

בום...!,
הכל נהיה חשוך...
התחלתי להכנס ‏לפאניקה.. לא הבנתי מה קורה, דמעות החלו ‏להצטבר בעניי... ״מי עשה את זה?... תדליקו את האור״ צעקתי מנסה ‏להעלים את הפחד מקולי, לאחר כמה דקות של פאניקה ‏והיסטריה בעודי מנסה למצוא את דרכי החוצה בחשכה האור נידלק בחזרה וניצלתי את הזמן הזה כדי להתרגן ולצאת משם מהר ככל האפשר.

פשוט רצתי במסדרונות מחפש אחר שחור השיער, אני ידעתי, זה מאה אחוז הוא, ‏אלה מי?, שמעתי כמה בנות מתלחששות על חדר שנמצא בקומה התחתונה של הבית ספר, ושם נמצא החדר בו F4 נמצאים בזמן בית ספר, לא ביזבזתי שניה אחת, רץ הכי מהר שאני יכול, הגעתי לקומה מחפש אם עניי את הדלת של הנער בעל השיער השחור, והינה היא מולי, פשוט נכנסתי בפראות, ״ג׳אנקוק״ צעקתי אך לא היה שום מענה, ״ג׳אנקוק, ‏תפסיק להתחבא ובוא לפה עכשיו״ צעקתי שוב ושמעתי צעדים מאחורי, ״באת סוף סוף להתנצל?, אתה ידעת שהסתבכתי בגללך אם המזכירה אחרי זה?״ הוא שאל ומבטו היה כועס, ״מצלמות הבטחה מטומטמות״ הוא לחש לעצמו ״נראה לך בחיים לא אבקש ממך סליחה אז תשכח מזה ועוד אחרי מה שעשית לי עכשיו בחיים לא" אמרתי, ״פפפ״ הוא אמר בזילזול, שמתי לב שעוד כמה נוחכים היו בחדר כל הזמן הזה, ׳הוסוק, נאמג׳ון ויונגי׳, ׳שלושת השפחות שלו׳ חשבתי לעצמי והתחלתי לצחוק שוכח מכל הנוכחים שמסביבי לכמה רגעים, ״על מה אתה צוחק?״ ג׳אנקוק שאל מסתכל עלי אם מבט טיפה נעלב כאילו אני חושב עליו רעות, ״האא לא סתם״ אמרתי מצחקק עוד צחקוק קטן וחוזר למבט הקודר, הוא החל להתקרב עלי לאט לאט, עד שהגיע לאוזני ולחש ״אני עוד הגרום לך להצטער, עשית טעות שהתעסקת איתי״ והתרחק, ״עכשיו צא״ הוא אמר ויצאתי, לא רוצה לראות את הפרצוף שלו שוב בחיים שלי, זהו מעכשיו אני לא מתייחס עליו, ל-מה? אני צריך אותו, הוא הביא רק צרות לחיים שלי.

נ.מ ג׳אנקוק

״עכשיו צא״ נאמתי עליו והוא יצא ישירות, ׳בין כלב׳ חשבתי לעצמי,
״תקשיב אחי אתה יותר מידי שקוע בילד הזה, אתה כל הזמן מחפש דרך להתנקם בו, מה עובר עליך? בדרך כלל אנחנו נותנים לתלמידים בבית ספר לטפל בקורבנות, מה פתאום התחלת להשתעשע?״ נאמג׳ון אמר מוציא מהוסוק גיחוך קטן ומיונגי הנהון, ״ניראה לי הוא מתחיל לתפוס רגשות לצעיר-״ הוסוק בא להמשיך אך קטעתי אותו ״איכסס, ניראה לך, פחח כן בטח, אולי הוא זה שמפתח רגשות אליי״ אמרתי פולט גיחוך קטן בסוף, מתיישב בכורסה הנוחה שבחדר בעוד שלושת הנערים האחרים יושבים מולו על הספא, ״אני הגרום לו להתחרט על היום בו נולד״ לחשתי אך שלושת הנערים הנוכחים הצליחו לשמוע והחלו לצחוק, ״היי מה אתם צוחקים? בואו לפה״ שאלתי והתחלתי לרוץ אחריהם והם החלו לברוח, רק יונגי נשאר על הספא צופה ‏בצטנה המרהיבה וחיוך קטן וחמוד עלה על ספתיו, ״טוב, טוב בסדר אנחנו מצטערים,״ הוסוק אמר מצטער בשמו ובשם נאמג׳ון, וחזרתי למקומי מתנשף, ״זהו ממחר החיים שלו הולכים להפוך לאומללים״ אמרתי וחיוך זדוני עלה על פני.

-
‏

הפרק הבא יהיה כנראה או מחר או בעוד יומיים אני עדיין לא יודעת,😂 לילט❤️😂