פרק שתיים עשרה/להפסיד

610 77 8
                                    

היא עמדה למולי ממשיכה לחייך את החיוך המרוצה, לגמתי לגימה ארוכה מהמים והתקרבתי אליה, היא הזדקפה בגבה נראת דרוכה, היא שלחה כפות ידיים לגעת בפניי ואני עצרתי אותה בכף ידי ״זה לא יקרה יותר אליה, לכי הביתה.״אמרתי לה בפרצוף רציני, אספתי את כל הכוחות של השוטר העצמי שלי והתרחקתי ממנה כשאני לא נותן לה הזדמנות לענות לי, ידעתי שאם אני אתן לזה להתפתח לדו שיח, זה לא באמת יגמר שם.ככה הייתי תמיד, אלוף בלחתוך קשרים.בכל פעם שמשהו קטן לא מצא חן בעיניי, או שמישהו העז לגרום לי להרגיש במקום לא טוב עם עצמי הוא מצא את עצמו יוצא מחיי ללא שום הכנה.בהמשך הערב הסתגרתי במשרד עד שהעובדים סיימו לסגור את הבר ואז יצאתי אל החניה, מבחין באליה שעמדה שם למרבה הפתעתי שעונה על הקיר כשהיא מעשנת סיגריה.

״את עוד פה?״סיננתי מפי כשאני פותח את הרכב עם שלט האוטו, היא בתמורה הזדקפה מנתקת את גופה מהקיר וזורקת את הסיגריה אל הרצפה כשהיא מכבה אותה בעקבה ״תקח אותי הביתה, אם זיינת אז תדאג גם שיהיה לי איך לחזור.״היא מלמלה בקרירות, פרצופה לא שידר הבעה כל שהיא, גם הטון שלה היה מונטוני.זה הלחיץ אותי, רוב הבחורות שהכרתי היו מגיבות בכעס או לפחות טון הדיבור שלהן היה מסגיר את העובדה שנפגעו.היא לא, כמו רובוט חסר רגשות, שום הבעה שלה לא הראתה מה מתחולל בתוך הלב שלה, וזה הדליק אצלי נורת אזהרה.״איפה את גרה?״שאלתי והיא הורידה את ראשה אל תיק הצד הקטן שהיה תלוי על כתפה בצורה אלכסונית, כשהיא מחפשת משהו בתוכו במשך כמה שניות ואז שלפה קופסת מסטיקים בטעם תות ותחבה אל פיה אחד.״אשדוד.״היא אמרה לבסוף כשהיא מנפחת בלון במסטיק והוא מתפוצץ.הבטתי בה כמה שניות ״אני מזמין לך מונית.״מלמלתי כשפתחתי את דלת הרכב שלי ותוך כדי חיפשתי את המספר של תחנת המוניות ששמרתי לי.היא התקדמה אלי כשהיא סוגרת את הדלת בחזרה, כף ידה חסמה את גופי מלזוז, היא הביטה הישר אל תוך עיניי ״שום מונית, אתה לוקח אותי הביתה.לא מובן?״היא אמרה ונשימות התות שלה הכו באפי, גמעתי רוק והזזתי את ידה מהרכב כשאני מתיישב על הדש בורג, הצתתי סיגריה וחייגתי אל תחנת המוניות מתעלם מדבריה, הם אמרו שנהג יגיע בעוד עשר דקות.אני עישנתי בנחת את הסיגריה, והיא נשענה על הרכב לידי.

״אף אחת לא מציבה לי עובדות.״אמרתי מבלי להביט בה, רציתי רק שהנהג מונית יופיע כבר והיא תעלם מחיי לתמיד, לא היה לי זין לבנות כמוה, מסתוריות, עקשניות, בטוחות בעצמן יותר מדי.היא הריחה לי כמו צרה צרורה, ולרגע קיללתי את לביא על כך שגרם לי להשאר וקיללתי את עצמי על שלא הייתי מסוגל לשלוט על עצמי.היא גיחכה גיחוך ציני ״מה, אתה מפחד ממני?״היא שאלה מביטה בי במבט מתגרה, הפעם היה תורי לגחך, גיחכתי ארוכות והיא הביטה בי משועשעת״מפחד ממה?תקשיבי אליה, את מושכת בטירוף, ואת יודעת לדבר יפה.אבל כמו שאמרתי לך כבר, אני לא בנוי לזוגיות, או למשהו, בכלל.״אמרתי והיא הפעם פרצה בצחוק מתגלגל, לרגע תהיתי אולי היא שיכורה ומדברת את כל השטויות בגלל זה, אבל עיניה היו צלולות וגם ריח של אלכוהול לא נדף ממנה.״מה אתה חושב, שאני בונה על זוגיות איתך?אני בדיוק כמוך, לא מעוניינת בבן זוג, אוהבת את החופש לעשות מה שבא לי.אחרת כבר מזמן הייתי יוצאת עם גושן, לא ככה?הוא נראה טוב, מסודר, וגם האיסטינקטים שלי כאן אומרים שהוא הרבה פחות שרוט ממך.אבל הוא לא בחור של מיטה וסיימנו, אני יודעת שהוא לא יהיה מסוגל לעשות את ההפרדה הזאת.אתה כן, כמו שראיתי אתה יכול לשבור שיא גינס כמתלבש הכי מהר אחרי סקס, רואים שאתה מיומן בזה.״היא אמרה בחצי חיוך, גיחכתי מגלגל את עיניי.

בדרך אל הביתWhere stories live. Discover now