Just The Way You Are

11

אני יודעת שלא העלתי פרק הרבה זמן סליחה על העיקוב פרק ארוך מהרגיל

נקודת מבט מדיסון
חזרתי הביתה כמעט בזריחה כולם ישנים וגם הוא טוב זה מוזר. נכנסתי למקלחת להוריד את כל הריח של האלכוהול וגם את כל מה שקרה לפני שיצאתי.

פלשבק
״את לא יוצאת.״ הוא צעק, ״מה אכפת לך בכלל אתה לא אבא שלי.״ צעקתי חזרה, אני בדרך כלל לא מתמודדת איתו אבל אולי המחשבה שקייל יהיה שם נתנה לי מוטיבציה. ״אני נשוי לאמא שלך ואני נחשב לאבא שלך כבר הרבה זמן.״ הוא התקרב אליי בצעדים מאיימים, ״אתה בחיים לא תהיה אבא שלי!״ צעקתי והלכתי טיפה אחורה מזל שאמא ואוליביה לא בבית. ״זהו, זה הסוף את לא הולכת ואת מרותקת עד הודעה חדשה.״ הוא צעק ובא להביא לי סטירה. ״זה לא הסוף.״ צעקתי והתחמקתי ממנו. רצתי לכיוון הדלת מזל שהקסדה כבר באופנוע. ״לאן את חושבת שאת הולכת?״ הוא שאל בצעקה. ״לכל מקום שהוא לא איתך.״ אמרתי אני לא רוצה שהוא ידע שאני הולכת למועדון כי הוא בטח ילך לאמא שלי. ״תחזרי לפה זונה קטנה.״ הוא צעק אבל יותר חלש בטח כדי שהשכנים לא ישמעו את המילה שאמר. ״קראו לי כבר בשמות גרועים יותר.״ צעקתי ונסעתי.
סוף פלשבק

נכנסתי למיטה מודעת לזה שאני צריכה לקום לגיהנום שנקרא בית ספר עוד פחות משעתיים. די קשה לי להירדם בגלל שהאקסית או החברה של קייל כמו שהיא אומרת צריכה לבוא כנראה וזה אומר עוד צרות.

קמתי לעוד יום אני אולי על שעת שינה אחת זה היה לילה סיוט.
״מדיסון מאיה ווסט רדי מיד למטה.״ שמעתי את הצעקה של אמא שלי בזמן שצחצחתי שיניים. ״דקה,״ החזרתי צעקה, שטפתי את פניי וירדתי למטה.
אני רואה את אמא שלי וריצ׳ארד יושבים על הספה. ״מה?״ שאלתי בחוסר סבלנות ושילבתי את ידיי. ״את מרותקת.״ אמא שלי הודיעה. ״למה?״ שאלתי למרות שאני יודעת שבטח ריצ׳ארד הלך לאמא שלי אחרי מה שקרה אתמול, אבל כנראה לא ציין את זה שהוא קרא לי זונה. ״את התחצפת אליי והתנהגות שלך לא הייתה מתאימה לך.״ ריצ׳ארד אמר וחייך חיוך של גועל. ״ועכשיו תתנצלי בפני ריצ׳ארד.״ אמא שלי אמרה בכעס. ״סליחה,״ אמרתי נגעלת ממה שיצא לי מהפה. ממש אבל ממש לא מגיעה לו הסליחה הזו. ״אני סולח לך אבל את מרותקת עד הודעה חדשה.״ ריצ׳ארד אמר בזלזול. ״עכשיו את יכולה ללכת להמשיך להתארגן לבית הספר.״ הודיעה אמא שלי ועליתי לכיוון החדר שלי. ״את צודקת זה לא הסוף.״ ריצ׳ארד אמר ועלה מהר במדרגות.

נקודת מבט ניק
״בוקר טוב,״ אני לוחש לאמבר כשהיא מתכרבלת לחזה שלי, כבר כמעט חודש שאני מתעורר לידה. ״מה השעה?״ היא שואלת ופותחת את עיניה. ״אומרים בוקר טוב ורבע לשמונה.״ אמרתי והיא קמה מיד אבל אני משכתי אותה חזרה למיטה. ״אנחנו נאחר,״ אמרה מבולבלת והתקרבתי אלייה. ״לא ציחצחנו שיניים.״ חייכה. ״לא אכפת לי,״ אמרתי את האמת והצמדתי את שפתינו. אוי מה היא עושה לי אני אעשה הכל בשבילה. ״אני לא אוהבת לאחר.״ היא אומרת והתנתקה מהנשיקה. ״ואני לא אוהב את מה שאת לא אוהבת.״ אמרתי וקמתי. ״תודה באמת.״ אמרה כשקמה ממיטתי. ״את חושבת שאני עושה לך טובה?״ הרמתי גבה ״ אולי.״ חייכה משועשעת..