Stay-Larry Stylinson [✔]

Stay-6

הארי הביט ביאוש בדף בידו.

זו הייתה טבלה עם שבע עמודות, אחת לכל יום בשבוע, והוא היה אמור... ובכן... לסמן בכל יום כמה פעמים הוא הלך לשירותים.

"וככה אני וליאם נחשב את הממוצע השבועי שלך!" סיכם זאין וליאם הנהן בחיוך. לואי בהה בהם בהלם. "לא האמנתי שבאמת תגיעו לזה." ליאם גיחך וטפח על כתפו של לואי. "אז כדאי שתתחיל להאמין בנו יותר, חבר." "חבר קטן!" מלמל זאין באוזנו של ליאם, אבל בצורה כזאת שכולם ישמעו.

"היי! אני לא קטן! אתם פשוט נורא גדולים!" הארי פלט צחקוק. "לואי, אתה צריך להתבייש בעצמך שילד בן 14 יותר גבוה ממך." הארי הרים גבה. "אני בן 16." ליאם גיחך. "אפילו יותר מושלם, הבדל הגיל בניכם לא יהיה גדול מידי כשתתחילו לצאת!"

הארי הרגיש את לחיו מתחממות. "לא.. אנחנו... זה לא... לא." הוא גמגם, זאין נעץ בו מבט משועשע. "הוא לא נשמע אמין במיוחד, נכון, ליאם?" ליאם הניד בראשו לשלילה בחיוך קטן ומעצבן. הארי רק הסמיק עוד יותר והשפיל את ראשו בחוסר נוחות.

"טוב!" אמר לואי וקפץ על רגליו. הוא ראה שהארי נבוך והחליט לנתב את השיחה למקום אחר. "אולי נצא להסתובב? נכיר להארי את האזור..?" הוא הציע. זאין הנהן וליאם נעמד גם.

"אז קודם לפארק?" שאל ליאם והארי הנהן בהסכמה. הם חלפו ליד ביתו של לואי כשהארי פנה אליו ואמר: "אתה לא רוצה להחליף חולצה או משהו..? די חם בחוץ." לואי מיהר להניד בראשו. "לא, אני בסדר... בדרך כלל קר לי."

זאין גיחך. "בגלל שככל שהגוף קטן יותר, ככה יותר קשה לו לשמור על חום." ליאם והארי צחקקו ולואי חייך וגלגל את עיניו, אך הארי שם לב שבתוך עיניו היה מבט... עצוב.

לא, לא מבט עצוב. מבט מבוהל.

לואי היה מבועת מהשאלה של הארי.

~~~~~~~~~~

מצטערת שהפרק קצר כל כך, הפרקים יתחילו להתארך בקרוב.

בבקשה תצביעו ותגיבו!

אוהבת ;*