Stay-Larry Stylinson [✔]

Stay-8

הצלצול נשמע, סוף יום הלימודים הגיע. לואי מיהר לצאת מהשער וללכת לביתו. זה לא שהוא לא רצה ללכת עם הארי, הוא פשוט רצה קצת זמן לחשוב.

כמובן, הוא נזף בעצמו על שכל כך נלחץ מהדיבורים של הארי על בגדיו הארוכים. זה רק נתן להארי סיבות לחשוד. ואסור שאף אחד יגלה, אחרת לא יתנו לו לעשות את זה יותר.

והוא לא מסוגל להפסיק, הוא פשוט לא מסוגל.

לואי הפיל את עצמו לאחור על המיטה ובהה בתקרה. הוא מעולם לא היה מעריץ גדול של לימודים, אבל הוא גם לא סבל כל כך בבית הספר.

אבל היום הזה היה מתיש בצורה יוצאת דופן.

אולי זה היה בגלל זאין וליאם, שהציקו לו ולהארי וטענו ש"לארי זה השיפ הכי טוב בעולם, אתם חייבים להיות ביחד", או אולי בגלל שהמורים לא חיבבו אותו, אפילו בגבול השנאה, או כי פשוט הוא היה סתם עייף.

לפתע נשמעה דפיקה בדלת, וקולה העדין של פיזי נשמע. "היי, לו. אמא קוראת לארוחת צהריים." לואי נאנח. "אני מגיע..." הוא מלמל, וקם לישיבה. הוא לא היה רעב, הוא כמעט תמיד לא רעב, אבל הוא חייב לאכול. אמא שלו לא תיתן לו להתחמק מהארוחה.

הוא יצא למטבח בכבדות והתיישב ליד השולחן שהיה עמוס במאכלים. טוב, שישה אנשים בבית אחד, חמישה מהם בגיל ההתבגרות, צריך הרבה אוכל.

לואי שם לעצמו בצלחת מעט מכל דבר והתחיל לאכול. מולו ישבה לוטי, שהביטה בו במבט דואג. בעצם, כמו תמיד. המשפחה שלו לא הייתה מטומטמת. הם הבינו שעובר עליו משהו. והאחיות שלו באמת ניסו לעזור, אבל לאמא שלו כנראה לא היה מספיק אכפת והיא הסתפקה בתירוץ שהוא פשוט הולך לישון מאוחר מידי וקם מוקדם מידי, ואין לו מספיק שעות שינה.

הוא סיים את האוכל שלו, פינה את הצלחת לכיור ועלה חזרה לחדרו. ידיו עקצצו כשהוא הביט במגירת השולחן. זה היה שם, ממש מטר ממנו, והוא לא עשה את זה כל כך הרבה זמן...

"אני נכנס להתקלח!" הוא קרא. "טוב!" נשמע קולה של אמו.

הוא הניח בגדים נקיים על המיטה והלך לחדר האמבטיה. הוא מילא אותה במים חמים, התפשט והתיישב בתוכה. זה היה כל כך טוב ומרגיע.

הוא חיכה כמה דקות, עד שהרגיש שהמים מתחילים להתקרר והעור שלו התרכך, יצא מהאמבטיה, התנגב והלך לחדרו.

*אזהרת טריגר-פגיעה עצמית*

הוא לבש תחתונים, התיישב ליד השולחן והוציא את הסכין ממגירת השולחן.

הוא הצמיד אותה לעורו, מרגיש איך היא קורעת באיטיות מענגת את העור הרך, איך הדם מתחיל לזלוג לאורך ידיו, ועצם את עיניו בחיוך קטן.

הוא סיים את החתך הראשון ועבר לשני. וככה הוא המשיך, עד שכל זרועו הייתה מלאה בחתכים מדממים.

הוא ניגב את הדם מהסכין ומזרועו. הוא מעולם לא חבש אותה, הוא פשוט חיכה שהדימום ייפסק. זה לקח הרבה זמן לפעמים, אבל זה לא שלמישהו היה אכפת ממנו בבית.

ומבחינתם-הוא בכלל מתקלח.

הדימום עוד לא פסק. זה לקח יותר זמן מהרגיל, כנראה בגלל שהחתכים היו עמוקים יותר מהרגיל.

ואז הדלת נפתחה בתנופה. "לא להיכנס!!" קרא לואי, אך מאוחר מידי.

הארי התפרץ לחדרו. "הצילו לואי!! ג'מה רוצה לגזור לי את השיער, תציל אותי!!" הוא קרא בחיוך, ואז קלט את ידיו המדממות של לואי.

חיוכו נמחק מפניו בבת אחת.

"לואי..." הוא לחש. "מה אתה עושה?!"

~~~~~~~~~~

הדברים מתחילים להסתבך.

בבקשה תצביעו ותגיבו!

אוהבת ;*