Stay-12

993 100 20
                                    

הארי בקושי הצליח להירדם באותו לילה, וכשהצליח, שנתו הייתה טרופה ולא שלווה.
הדאגה ללואי מילאה את ליבו, וביטנו התכווצה בפחד בכל פעם שחשב מה לוא עלול לעשות לעצמו  או מה כבר עשה.
צמרמורת עברה בו כשנזכר בזרועותיו מלאות החתכים של לואי, והוא תהה בינו לבין עצמו אם במהלך השעות האחרונות נוספו כמה.
הוא היה כמעט בטוח שכן.
הוא התחרט כל כך על מה שצעק על לואי, הוא לא קיווה למותו בשום אופן, אבל הוא לא ידע אם גם לואי ידע את זה. רוב הסיכויים שלואי חשב שהתכוון ברצינות בכלל.
הוא היה כמעט בטוח גם בזה.
מהבית של לואי לא נשמעו קולות חריגים, וזה אומר שג'והאנה לא גילתה על הנשיקה, וזה שימח את הארי, אך באותה מידה זה העציב אותו מפני זה אמר שהיא לא גילתה גם על החתכים.
הוא דאג ללואי בכל ליבו, לואי באמת היה חשוב לו.
ולואי באמת פגע בו.
----------
למחרת הארי קם אחרי לילה של פחות משלוש שעות שינה.
הוא קם בכבדות והביט בעצמי במראה: הוא היה חיוור, שיערו היה חסר הברק הטבעי שבו, ומתחת לעיניו היו שקיות שחורות.
לא נראה הכי טוב בעולם.
הוא יצא בכבדות למטבח, סבתו ישבה שם ושתתה קפה.
"אתה נראה נורא  הארי." היא אמרה ברגע שנכנס למטבח.
"תודה, סבתא,בוקר טוב גם לך." אמר הארי וגלגל את עיניו.
"הבנת למה התכוונתי." נאנחה סבתו.
"כן... זה לואי." אמר הארי וסבתו הזדקפה. "נו... מה קרה?"
"טוב, הוא... הוא הומו... והוא בארון עדיין... זה לא מפריע לי, לא! אבל... העניין הוא ש... הוא נישק אותי, ואז צעק עליי שאני דוחה, ושאני צריך למות, וברור שזה מעליב, אבל זה לא העניין, אני יכול להתמודד עם זה. אבל בעיקרון אסור לי לספר את הבעיה האמיתית..."
"אז תשתוק, הארי." אמרה סבתו. "אבל זה יעשה לו נזק רציני בסוף!!" נאנח הארי.
"אתה הבטחת. אל תצא שקרן. אם הוא סיפר לל כנראה שהוא סומך עליך."
"אבל הוא לא, גיליתי לבד!"
סבתי נאנחה. "אני.. זה באמת דחוף? משהו ממש רציני?" הארי הנהן. "רק תישבעי שלא תגידי לאף אחד."
"נשבעת."
הארי הנהן ונשם עמוק.
"טוב. לואי הוא... הוא פוגע בעצמו."
סבתו פלטה נשימה מבוהלת.
"הארי, מה לעזאזל?!" הארי מיד הסתובב להביט מי צעק.
זה היה לואי, עם זרועות חבושות בתחבושות מלאות בדם, ומבט מאוכזב בעיניו.
~~~~~~~~~~
בבקשה תגיבו ותצביעו!
אוהבת ;*

Stay-Larry Stylinson [✔]Where stories live. Discover now