Stay-Larry Stylinson [✔]

Stay-15

לואי אחז בזרועו השמאלית ונאנק בכאב. הסכין עדיין הייתה מונחת בידו והוא לא יכל לצאת מהחדר כדי לנקות אותה, או אפילו לחבוש את זרועותיו, מאחר ואחיותיו היו בבית והוא לא היה מוכן להסתכן.

נשארה לו רק אופציה אחת, הארי.

אבל המצב בניהם היה מוזר ומביך, מאז הנשיקה הם עדיין לא הספיקו "להגדיר" את היחסים בניהם.

אבל לא הייתה לו ברירה.

|לואי| היי הארי, אתה יכול לבוא?

|הארי| זה דחוף? אני באמצע סרט עם סבתא וג'מה.

|לואי| אני פשוט צריך תחבושות והאחיות שלי בבית...

|הארי| אני בדרך.

נשימה שלואי בכלל לא שם לב שהחזיק השתחררה מבין שפתיו.

הארי בדרך.

הארי בדרך.

הכל יהיה בסדר, ואולי אפילו הם יספיקו לסדר את העניינים בניהם, להחליט מהי טיבה של מערכת היחסים שלהם.

לואי לא יכל שלא לקוות שהארי יסכים להגדיר את מערכת היחסים שלהם כזוגיות, אבל הוא לא היה בטוח שגם הארי ירצה.

אבל הוא קיווה.
ההרגשה הייתה זרה, לא מוכרת, אפילו על גבול האסורה, אבל הוא אהב את זה.
והוא אהב את הארי.*
דפיקה נשמעה בדלת וראש מתולתל הציץ פנימה. "היי לו, אפשר להיכנס?"
לואי הנהן והתיישב על המיטה. הסכין הייתה מונחת על הרצפה, מכוסה בדם. הארי הצטמרר כשהבחין בה. "למה אתה עושה את זה לעצמך..?" הוא שאל בלחש והחל לטפל בזרועותיו של לואי.
"לא התכוונתי, פשוט לא עמדתי בזה..." מלמל לואי בראש מושפל. "מה קרה?"
"אמא שלי... היא... יש לה לוקמיה. והיא במצב... לא טוב." הארי קפא במקומו. "מה?" לואי נאנח ומצמץ בעיניו כדי להעלים את הדמעות. "לוקמיה. פיזי לא יצאה מהחדר מאז שגילינו... פיבי איתה, לוטי... עושה את מה שאמא אמורה לעשות בבית, ודייזי עוברת בין כולם וחוקרת על המחלה. ידעת שיש לה 15 אחוזי תמותה?! והמצב של אמא חמור, לא יודעים אם היא תשרוד..." לואי בקושי החזיק את דמעותיו.
"היי, לו..." לחש הארי ומשך את לואי לחיבוק. "מותר לך לבכות. מותר לך להתפרק. המשפחה שלך כרגע במשבר. ולא משנה מה יקרה, אני אהיה פה ואתמוך בך. תמיד." לואי הנהן, מהדק את החיבוק ומשחרר את דמעותיו.
"אני... אני יודע שהיא ל.. לעולם לא תקבל את זה ש.. שאני גיי... ואני ר.. רוצה שהיא תתרכז בה.. בהחלמה שלה, ולא בבן ההו... ההומו והמאכזב שלה... אבל אני לא רוצה להס.. להסתכן בזה שהיא ת.. תלך בלי לדעת..." הוא גמגם בבכי.
הארי הנהן, מוחה את דמעותיו של לואי, שהרים אליו את מבטו ובאיטיות הצמיד את שפתיהם.
הנשיקה הייתה איטית ומלאת רגש, וכשהתנתקו ממנה לבסוף, סמוקים ומתנשפים, לא היה ספק שהרגשות בניהם הדדיים.
"אני... אני באמת מחבב אותך." לחש הארי, ולואי חייך והנהן. "גם אני אותך." הוא מלמל, ומשך את הארי לחיבוק.
לואי טמן את פניו בשקע צווארו של הארי ונשך את שפתו התחתונה.
"הארי?" הוא מלמל.
"כן?"
"אני... פשוט... תודה."
~~~~~~~~~~
*לואי לא אוהב את הארי, זאת אהבה בקטע של like, לא love
כל המידע שיופיע על לוקמיה מהפרק הזה והלאה יהיה מידע לקוח מהאינטרנט ואני לא סגורה על האמינות שלו!
בבקשה תצביעו ותגיבו!
אוהבת ;*