Stay-16

1K 105 89
                                    

למחרת הארי התייצב בשמונה בבוקר בביתו של לואי. הם קבעו לצאת בשעה תשע לבקר את ג'והאנה בבית החולים, ולואי אמר שמספיק שהארי יבוא רק בעשרה לתשע, אבל הארי לעולם לא יחמיץ הזדמנות לבלות יותר זמן עם לואי.

חוץ מזה שלואי נראה כל כך חמוד כשהוא מתעורר.

לוטי פתחה את הדלת באנחת רווחה. "תודה לאל שבאת, הוא פשוט לא מוכן להתעורר! אפילו הצמדתי לו שירים של טו דיירקשנס לאוזן, וכלום!"

הארי פלט גיחוך. "טוב, אז זה הזמן לדרך של האזה!"* לוטי צחקקה וסימנה לו להיכנס.

הארי עלה בריצה לחדר של לואי ופתח את הדלת ברעש. לואי זרק עליו כרית וכיסה את ראשו בשמיכה. "אמרתי שאני לא עומד לקום, נודניקיות!" הארי הרים גבה. "אפילו לא בשבילי?" לואי מיד העיף מעצמו את השמיכה.

"הארי!" הוא קרא בחיוך והתיישב, והארי התיישב לידו. "בכבודי ובעצמי." לואי חייך ושפשף את עיניו בישנוניות. "בוקר טוב, סאנשיין." חייך הארי. לואי הסמיק מעט מהכינוי. "אתה חמוד כשאתה מסמיק." הארי העביר בעדינות את ידו על הלחי של לואי, שרק הסמיק עוד יותר.

"אתה חמוד." אמר הארי ונישק את לואי על המצח. לואי עשה פרצוף והטיח את שפתיו על אלה של הארי. הארי חייך כנגד הנשיקה והחליק את לשונו על שפתו התחתונה של לואי.

לפתע הדלת נפתחה בתנופה והשתנקות בהלה נשמעה מפתח הדלת. "לואי, מה אתה עושה??" לואי התנתק מהארי בבהלה, סמוק ומפוחד.

פיבי עמדה בפתח החדר. "מה אתם עושים?!"

----------

"כמה זמן אתם זוג?" שאלה פיבי בשקט. "התנשקנו פעם ראשונה לפני כמה ימים... אבל אנחנו ביחד רשמית מאתמול." מלמל לואי במבוכה. "תמיד ידעתי שזה יקרה בסוף."

"הא?" שאל לואי.

"טוב, תראה, אתה גיי, זה ברור. אף פעם לא הייתה לך חברה, אף פעם גם לא דיברת על בנות, וראיתי איך אתה מביט על בנים. זה לא היה קשה לחבר אחת ועוד אחת. אמא לא קולטת את זה כי היא פשוט מסרבת להכיר בזה, אבל אם היא הייתה מכירה בקהילה הגאה, גם היא הייתה מבינה את זה. אני יודעת שהארי הומו, ו... תמיד הייתה בניכם מערכת יחסים לא-לגמרי-ידידותית-בלבד. זה היה ברור." הארי גיחך והשפיל את מבטו.

"בכל מקרה, אתם סופר חמודים יחד ומזל טוב וכל זה, אבל אנחנו חייבים לזוז." הארי הנהן ונעמד. "אני עם פיג'מה, עוד לא אכלתי ולא צחצחתי שיניים." הארי נאנח בחיוך קטן. "אז מהר!" והוא גרר את פיבי אל מחוץ לחדר של לואי.

----------

"תכבו את המוזיקה!!" צעקו הארי ולואי. לוטי רק הגבירה והבנות המשיכו לשיר את השירים של טו דיירקשנס בצרחות. "אויש, לואי, תסתום כבר!!" צרחה פיזי והגבירה עוד קצת. לואי כיסה את אוזניו והשעין את ראשו על החזה של הארי, ככה לאורך כל הנסיעה.

לא שלמישהו מהם הייתה בעיה עם זה, כן?

אחרי כמה דקות המוזיקה נסגרה, ולוטי צעקה: "הגענו!" הארי גנח בהקלה. "סוף סוף!"

הוא ליטף בעדינות את שיערו של לואי. "היי, לו..."

אין תגובה.

הארי גיחך. "אני חושב שהוא נרדם."

הארי ניער אותו מעט. "לואי..." לואי מעט זז וטמן את פניו בשקע צווארו של הארי. "נמחעמ." הוא מלמל. הארי פלט צחקוק קטן.

"לואי, הגענו..." לואי נהם. "לא."

דייזי הביטה בלואי במבט נרגז. "הו, עזוב אותו."

ואז היא העיפה ללואי סטירה. "קום!!"

לואי קם בקפיצה ודייזי יצאה בריצה מהאוטו, מתפוצצת מצחוק.

לואי יצא מהרכב בקפיצה והתחיל לרדוף אחריה.

"דייזי!!!!!"

~~~~~~~~~~

*חה רפרנס חה. כן אני יודעת שבמקור זה "הדרך של טומו" אבל זה פשוט לא התאים.

בבקשה תצביעו ותגיבו!

אוהבת ;*

Stay-Larry Stylinson [✔]Where stories live. Discover now