נקודת מבט מדיסון
״זה מחמיא אבל פחות.״ אמרתי בלי בררה. זה לא אמיתי, אני לא מאמינה שזה יצא לי מהפה. ״טוב בכל מקרה תודה.״ אמרתי ויצאנו חזרה לכיון הקפיטריה. קייל תפס בידי ועצר אותי. ״מה אתה עושה?״ שאלתי והסתכלתי עליו. ״את התכוונת לזה?״ הוא שאל מאוכזב. ״למה?״ שאלתי למרות שאני יודעת, זה לא אמיתי מה שהוא מרגיש. ״את אמרת שלפחות תחשבי על זה, אני מבין שכבר הגעת להחלטה.״ הוא אמר והשפלתי את ראשי. ״אמרתי שאני צריכה זמן, ובכל מקרה נראה לי שזה לא אמיתי.״ אמרתי וניסיתי להסתכל לכיוון אחר רק לא לראות את מבטו. ״את לא מבינה מדיסון.״ הוא אמר והרים את סנטרי. ״מה אני לא מבינה? אני מבינה הכל כבר, הרגשות שלך לא אמיתים, אני לא יכולה להתאהב ואני לא יכולה לאהוב, זאת הייתה טעות, אני מצטערת קייל.״ אמרתי והלכתי לחזרה לקפיטריה.
״הלכת לאחות?״ אמבר שאלה שהתיישבתי ומייגן וז׳אק כבר הספיקו להצטרף גם. ״לא יש לי בלוקר חומר חיטוי ותחבושות.״ אמרתי בציניות. ״באמת?״ היא שאלה. ״תלוי איזה תחבושות.״ ז׳אק אמר בגיחוך. הוא, קמרון וניק צחקו. ״מצחיק מאוד.״ אמרתי והתחלתי לאכול את התפוח אבל הפעם לא חתכתי אותו.
קייל התיישב בשולחן, הוא אפילו לא הביט בי רק דיבר עם ניק, ז׳אק וקמרון בטח על משהו מטומטם. ״אבל רגע מה קרה לך ליד?״ מייגן שאלה. ״חתך מסכין.״ עניתי בלי להסכל עליה. ״אבל למה כל היד שלך חבושה?״ היא שאלה. ״כדי שזה לא השתחרר ויהיה מתוח.״ עניתי והמשכתי לאכול. ״את תכולי לגלוש ככה?״ ז׳אק שאל. ״שום דבר לא ימנע ממני לעשות את הדבר שאני הכי אוהבת.״ עניתי וקלטתי עיניים חומות מביטות בי. ״טוב אני זזתי.״ אמרתי וקמתי. ״לאן?״ אמבר שאלה. ״סתם לסדר את החבושת.״ עניתי והרמתי את ידי החבושה. ״חכי אני יבוא לעזור לך.״ היא אמרה וקמה. ״לא זה בסדר,״ אמרתי ויצאתי.
הגעתי ברגל לים החלפתי לחליפה שלי בזהירות. לקחתי את הגלשן ונכנסתי למים לעשות את הדבר היחיד שאני טובה בו.
נקודת מבט קייל
המבטים שלנו הצטלבו. נשארתי קפוא אחרי שהיא קמה ״לסדר את התחבושת״ והמילים שהיא אמרה עדיין תקועות לי בראש. ׳ אני לא יכולה לאהוב זאת הייתה טעות.׳ אולי היא באמת לא יכולה ואני כנראה צריך לשכוח....
״יאלה הולכים?״ אמבר שאלה. ״רגע,״ אמרתי. שכחתי שאין למדיסון איך לחזור. ״את לא חוזרת עם ניק?״ שאלתי והוצאתי את הטלפון מהתיק. ״לא יש לו אימון.״ היא ענתה. ״אני מצטער סיס אבל אני לא יכול לקחת אותך, יש לך אוטו וחבר. תזכרי שאם את לא שמה אותי במקום הראשון אז אני לא אשים אותך.״ חירטתי ויצאתי מהכיתה בלי לתת לה הזדמנות להגיב. נעמדתי ליד האופנוע שלי והתקשרתי למדיסון.
זאת כבר השיחה השלישית שהיא לא עונה, אם קרה לה משהו. היא הבריזה מהשעתיים האחרונות. טוב יש רק מקום אחד שהיא יכולה להיות בו.
הגעתי לחוף הקבוע שבדרך כלל היא נראה לי גולשת בו. התקדמתי קצת וזיהיתי אותה בדיוק כשהיא יצאה, וואו היא כל כך יפה. השיער הג׳נג׳י שלה מבריק מהמים, העיניים הירוקות הבוהקות שלה שאני יכול להסתכל בלי סוף עליהם ובנוסף הגוף המושלם שלה למרות החליפה. ״כמה זמן אתה פה?״ היא שואלת המומה כשהיא נעמדה מולי עם הגלשן ביד. ״רבע שעה נראה לי,״ עניתי כשהסתכלתי על השעון בטלפון. ״למה?״ היא שאלה. ״כי אני נזכרתי שאין לך איך לחזור. בנוסף גם לא ענית לטלפון אז תיארתי לעצמי שאת פה.״ אמרתי והיא הביטה בי. ״אוקיי.״ היא אומרת וטיפה מאדימה. ״איך הגעת?״ שאלתי ושילבתי את ידי. ״ברגל,״ היא ענתה ושינתה אחיזה בגלשן. ״ואבל זה מלא הליכה.״ אמרתי טיפה מודאג. ״עם מוזיקה אני יכולה ללכת גם כמה שעות.״ היא התחילה להתקדם לאיזה שהוא מקום. ״לאן את הולכת?״ שאלתי והלכתי אחריה. ״לשים את הגלשן ולקחת את הדברים שלי.״ היא אמרה ונכנסו למבנה. רוב הקירות צבועים בתכלת ויש המון גלשנים תלויים על הקירות ועוד סוגים של סירות. ״זה המועדון.״ מדיסון אמרה. ״מקום מגניב.״ אמרתי והיא עמידה את הגלשן שלה על המעמד שלו. ״טוב דקה אני באה.״ היא אמרה ונכנסה לאיזה חדר.
אני לא יכול לעמוד בפניה גם שהיא דוחה אותי, באמת שאני לא יודע אם לוותר כבר, כי היא לא בקטע אבל לפחות אמרתי לה את זה.
״זזים?״ היא שואלת כשהיא יוצאת מסרקת את שיערה באצבעותיה הקטנות. היא לבושה במכנסון שחור וגופיה אדומה. יצאנו החוצה ולקחתי את ידה אני יודע שהיא תכעס אבל אחרי כל ויכוח על הנושא הזה אנחנו תמיד נישאר חברים אז אין לי מה להפסיד. ״אני יודע שזה קשה לך אבל תביני שאני תמיד יהיה שם לא משנה מה ואני חושב שאני אוהב אותך.״ אמרתי והיא הסיטה את מבטה. ״זה לא אמיתי קייל הרגשות שלך לא אמיתים, אתה לא יכול לאהוב אותי.״ היא אמרה והזיזה קובץ שיער למאחורי אוזנה.
״אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת.״ נפלתי בעיניה הירוקות. ״אני לא יכולה לאהוב.״ היא אמרה בעצב והשפילה את ראשה. ״אז אני אלמד אותך מזה לאהוב,״ אמרתי ולקחתי את ידה. ״רק תתני לי הזדמנות.״ אמרתי, הרמתי את ראשה והנחתי את שפתיי על שפתיה הרגשה הזאת הייתה כל כך טובה. ידי גלשו למותניה וידיה שיחקו בשערי. ״אני אתן לך הזדמנות.״ היא בחיוך שהתנתקנו. ״אבל, נשמור את זה בניתיים ביננו.״ היא הדגישה והחזיקה בידי. ״אין בעיה אבל רק עוד אחת.״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותה.
״קר לך?״ שאלתי שאנחנו בדרך לאופנוע. ״טיפה אבל אני לא רוצה שתתחיל להיות קיצ׳י מידי.״ היא ביקשה והנהנתי. ״העיקר שאת שלי.״ אמרתי והורדתי את הג׳קט שלי. ״אני לא של אף אחד.״ היא אמרה ולבשה את הג׳קט שנראה עליה כמו שמלה.
״תודה על הכל.״ היא אמרה וירדה מהאופנוע. ״אין בעיה יפה.״ אמרתי והיא האדימה. ״קייל!״ היא רקעה ברגלה. ״מה אמרתי?״ שאלתי והרמתי את ידי בחיוך. ״כלום.״ היא האדימה עוד יותר. ״את אוהבת את זה,״ אמרתי בחיוך מנצח. ״טוב לך.״ היא שילבה את ידיה. ״תמיד טוב לי שאני איתך,״ אמרתי והיא גילגלה עיניים. ״אני אראה אותך מחר?״ שאלתי. ״יש לי בררה?״ היא החזירה בציניות. ״עכשיו שיש לך אותי.״ אמרתי. ״ביי קיצ׳י,״ היא אמרה. ״ביי.״ אמרתי ונסעתי לכיון הבית שלי, זה היה אחד הימים המאושרים בחיי.
מקווה שנהנתם יצא קצר אבל הפרק אחד היפים לדעתי❤️
אהה והשיר למעלה הוא אחד השירים שעליו כתבתי את הסיפור.
YOU ARE READING
Just The Way You Are
Fantasía-הושלם- היא הייתה ילדה רגילה לפני שקרה הגרוע מכל, הפחד הכי גדול של כל ילד. מאז ליבה ננהל ולאף אחד היא לא נתנה להיכנס. ״אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת.״ נפלתי בעיניה הירוקות. ״אני לא יכולה לאהוב.״ היא אמרה בעצב והשפילה את ראשה. ״אז אני אלמד אותך מזה לאה...
