Stay-Larry Stylinson [✔]

Stay-20

לואי נרתע לאחור. "לשכוח?" הוא מלמל, מבוהל. זאת הייתה הצעה מינית? מייק הריץ בראשו את מה שאמר, ואז קלט את המשמעות הנסתרת של דבריו. "לא!" הוא קרא. "לא לזה התכוונתי, התכוונתי שפשוט... נבלה! כחברים טובים, זה הכל. רק כדי... להסיח את דעתנו מאותם בנים לכמה שעות." לואי הסמיק והשפיל את ראשו. אתה כל כך סוטה! אמר הקול הקטן. "אז... אתה בעניין?" שאל מייק. לואי חשב על זה לרגע, ואז הרים את ראשו בחיוך קל והנהן. "לקניון?" הציע מייק. לואי פלט גיחוך. "בטח." הוא אמר. "קדימה, בוא נלך!"

----------

הארי הסתובב בקניון ביחד עם קלייר, בחורה נחמדה שלמדה איתו בשיעורי מדעים והפכה להיות אחת מחברותיו הטובות ביותר. "לאן את כל כך ממהרת..?" הוא רטן בעצבנות כשקלייר פלטה צווחה ותפסה בידו, מושכת אותו לתוך חנות, בפעם המיליון לאותו יום. "תסתכל על הג'ינס המהממים האלה!" היא קראה. "אני חייבת אותם." הארי נאנח. "קלייר, הג'ינס האלה עולים שמונים אירו. זה יקר. את תבזבזי את כל התקציב שאמא שלך נתנה לך." קלייר נעצה בו מבט מתחנן. "אז אתה תיתן לי מהכסף שלך, נכון?" היא אמרה ביללה מתחנפת. "לא." אמר הארי ושילב את ידיו. "הארי!" קלייר משכה את המילה, בעודה נועצת בו עיניי-כלבלב. "אמרתי לא!" הארי פלט צחקוק. "אני אעשה הכל!" "קלייר, אלה רק מכנסיים!" קלייר פלטה השתנקות תיאטרלית והתרחקה מהארי בדרמטיות. "מה אמרת כרגע?" היא לחשה. "שאלה רק מכנסיים." הארי הדגיש את המילים. "הממפף." פלטה קלייר, שילבה את זרועותיה והפנתה לו גב. "קלייר, אל תהיי כזאת!"

"הממפף."

"על מה את כועסת?"

"הממפף."

"נו, באמת!"

"הממפף."

"בסדר, בסדר!" אמר הארי בזעף. "אני אקנה לך את המכנסיים המטופשים, רק תפסיקי עם הקול המעצבן הזה..."

קלייר הסתובבה אליו חזרה וחיבקה אותו, חיוך רחב על פניה. "כן! תודה, הארי! ידעתי שלא תאכזב אותי!" הארי גלגל את עיניו בחיוך קטן, מחבק אותה בחזרה.

הם ניגשו אל הקופה, המוכרת העבירה את המכנסיים והארי הושיט לה שמונים אירו, מרגיש את ארנקו כואב מההוצאה הגדולה, אפילו לא בשבילו. "נלך לפיצה?" שאלה קלייר, אחרי התשלום. "רק אם את משלמת." הצביעה עליה הארי. "בסדר, אני אשלם..." היא גיחכה. "תבטיחי."

"מבטיחה."

"תישבעי."

"נשבעת."

"בבושם של דולצ'ה וגבנה?" הארי הצביעה עליה. לקלייר לא היו הרבה מותגים, והבושם הזה היה האהוב עליה. "כן, כן!" היא מלמלה בעצבנות.

הוא תפס בידה והלך איתה לפיצרייה. "בואי כבר, נודניקית." קלייר גיחכה והלכה אחריו.

"אתה מאוד מעצבן, הארולד." היא מלמלה, קוראת להארי בכוונה בכינוי שהוא שונא. "גם אני אוהב אותך, קלייר." חייך אליה הארי ומשך אותה לתוך הפיצרייה.

הם הזמינו מגש אחד לשניהם, חצי זיתים וחצי בלי כלום, וגם בקבוק של מיץ תפוחים.

הם היו כל כך שקועים בשיחתם, שלא שמו לב לפעמון הדלת שצלצל, מבשר על כך שלקוח נוסף נכנס לחנות, אך אותו הלקוח זיהה אותם טוב מאוד.

----------

לואי לא הצליח להוציא ממוחו את התמונה של הארי והנערה יושבים ליד השולחן בפיצרייה ואוכלים יחד. הם היו בדייט? זה היה נראה כמו אחד. הארי מנסה לנקום בו?

הבחורה הייתה מאוד יפה, יותר מלואי. היה לה שיער זהוב וארוך, עיניים בצבע של אבן טופז ופנים עדינות ויפות. הוא הבין למה להארי לצאת איתה, היא גם נראתה מאוד עדינה וחמודה, אבל הוא לא היה יכול שלא לקנא.

מייק הניח יש מנחמת על כתפו. "זה היה הוא?" הוא שאל בשקט. לואי הנהן. "איך ידעת?"

"ראיתי את המבט שלך כשראית אותו... היית מאוד פגוע." לואי הנהן. מאוד פגוע.

"אני נורא מצטער בשבילך, לו. הוא לא שווה את זה. אתה בטוח שהוא הומו בכלל?" גופו של לואי התקשח כששמע את הכינוי. לו. "אני לא יודע..." לואי השפיל את מבטו. "בוא פשוט נלך הביתה." הוא אמר בשקט, ומייק הנהן.

מייק ליווה את לואי ממש עד פתח ביתו. "תזכור שאתה לא לבד." אמר מייק וחיבק את לואי, שטמן את ראשו בשקע צווארו של מייק וחיבק חזרה. למייק היה ריח של אפטרשייב חזק, אבל עם נגיעות מתוקות. "תודה." לחש לואי, נישק את מייק קלות על לחיו ונכנס לביתו, עם לב מנופץ וראש מלא במחשבות.

~~~~~~~~~~

בבקשה תצביעו ותגיבו!

אוהבת ;*