מקוללים

(-ניקולו-)

הם נפגשו בזמן החצר, כריס ארגן את הבריחה אבל ניקולו היחיד שם שהיה אחראי. הוא הגיע לשם עם רשימה של דברים שהם צריכים ודף ועט כדי להוסיף למקרה שיזכר...
"אוקיי." כריס אמר והתיישב על הרצפה לידם בכבדות.
"הבאתי רשימה של דברים שכנראה נצתרך לבריחה." ניקולו אמר והוציא מנעלו את הדף והעט. הם הביטו בו במבטים מוזרים, איליה הרימה גבה בנסיון הבנה.
"טוב חנון," קראה לו, "תביא לי את זה!" היא אמרה והוא הושיט לה את הרשימה.
"רק תקראי מהר ותחזירי לי טוב?!" הוא שאל אמר לה.
איליה לקחה את הרשימה, העמידה פנים שהיא קוראת ואז קרעה את הרשימה לחתיכות קטנות. "דיי להיות חננה." היא זרקה לעברו.
"אבל..." ניקולו בא למחות כלפיה אבל הבין שאין לו למה להתמקח.
"אוקיי, גמרתם את זה? אני יכול להתחיל?" כריס שאל, נכנס לתפקיד הבורח. הם הנהנו לחיוב והוא התחיל. "דיברתי עם ידידה שלי מפה והיא לא הסכימה לעזור לנו בבריחה. ניקולו, בחדר שלך יש חלון שפונה אל השער החיצוני, תחפש פרצה. אני יודע על פרצה שיש בחצר, ככה שנוכל לצאת משם בשעות חצר."
"מה לגביי הקללה?" איליה שואלת.
"היא צודקת, כל פעם שאמור לקרות לנו משהו טוב קורה משהו רע שהורס את זה." ניקולו מוסיף לדבריה של איליה.
"נכון... אבל אם לא ננסה מעולם לא נדע!" כריס אומר בביטחון.
"אוקיי, אני אבדוק את זה הלילה!" ניקולו אמר. הוא שמע צעדים מתקרבים מאחוריהם ומיד הפסיק לדבר או ליצור קשר עין עם איליה או כריס.
הם קלטו את זה רק כשהשומר היה כבר מעליהם.
"למה אתם יושבים פה? קרה משהו?" הוא שואל בחומרה.
"לא!" אומר ניקולו, משתלט על המצב.
"קומו! תפזרו!" הוא פוקד עליהם.
הם קמים ממקומם ופונים להסתובב. ניקולו מרגיש מאחז חזק בידו והוא נעצר, מביט על השומר. "פעם הבאה זה יגמר הרבה יותר גרוע ממה שקרה הפעם. מובן?" הוא שואל בכעס.
"מובן!" ניקולו אומר והולך משם בריצה קלה.

ניקולו הביט מהחלון, הוא צפה על הגדר הארוכה, מנסה למצוא את הפרצה שדרכה יוכלו לברוח. הוא מצא פרצות רבות מדיי, משהו קורה שם והוא חייב לגלות מה!.
ניקולו פרץ את הדלת בקלילות וחמק משלושה שומרים. הוא ירד מדרגות רבות משחשב והגיע לקומה כלשהי סוף סוף.
זה לא נראה כמו קומת היציאה, זה נראה יותר כמו... קומת תת קרקעית! ההבנה חלחלה בו וההגיון אמר לו להתרחק משם, אבל משהו משך אותו, קרא לו לבדוק מה יש שם.
ניקולו פסע במסדרון ארוך שדמה את המסדרונות בחדרים שלמעלה. הוא ניסה לפתוח מספר דלתות אבל כולם היו נעולות. כשהוא הגיע לדלת האחרונה הוא פתח אותה באיטיות, לא היה שם אדם.
ניקולו נכנס לחדר, מביט לכל צדדיו, תר אחר משהו, הוא לא ידע מה...
ניקולו הרגיש לפתע יד תוספת את פיו, מונעת ממנו לדבר. הוא ניסה לצעוק לעזרה אבל אף אחד לא ישמע אותו. הוא ניסה לראות מי הוא האדם שתפס בו אבל מכה בראש גרמה לסחרחורות להעפיל עליו והוא נפל בחבטה על הרצפה. הוא ניסה לראות משהו לפני שיאבד לגמריי את הראיה אבל הדבר היחיד שהצליח לראות היתה חולצה לבנה עם נחיל דם ארוך. מי זה? מה קורה פה? אבל לא היה זמן לשאול כי עיניו החלו להעצם והוא איבד את ההכרה, לא רואה יותר מזה.