F4 ~taekook~ {bxb}

35 ~{שלוש שנים}~

-כעבור יומיים-

״מוכן?״

״לאאא!״

״אין לך ממה לידאוג, הכל יהיה בסדר״

״אתה בטוח?״

״כן!״

עבר יום מאז שטאהיונג ישתחרר מבית החולים. הוא עבר שיחה מאוד ארוכה עם בוגום כמה זמן לאחר מכן. אפשר להגיד שבהתחלה השיחה לא היתה כזאת ידידותית, אבל הם הסתדרו בניהם. טאהיונג ביקש מבוגום סליחה, ובנוסף לזה סיפר לו את כל הסיפור, מה שגרם לבוגום להיות מופתע. מסתבר ‏שבוגום מצא מישהו חדש. זה באמת קצת מוזר שאפילו לא עברו שלושה ימים והוא כבר מצא מישהו אחר, אבל טאהיונג היה שמח בישביל חברו שמצא מישהו שיוכל לידאוג לו, ולא ליפגוע בו כמו שהוא עשה.

עכשיו הוא עומד מול ג'אנגקוק הלחוץ, שממש בעוד כמה דקות עומד לסיים תיכון.

״אני לחוץ״ ג'אנגקוק התלונן.

״אז אל תיהיה״ טאהיונג אמר מסדר את עניבתו של ג'אנגקוק.

״קוק אתה ‏בא?, הטקס מתחיל בעוד חמש דקות״ נאמג׳ון שאל את חברו.

ג'אנגקוק רק הנהנן והסתובב אל היציאה אך טאהיונג משך בעניבתו ונתן לו נשיקה ארוכה על השפתיים וממלמל ׳בהצלחה׳ ליפני ששיחרר את אהובו שהחל להתקדם לעבר היציאה.

ג'ימין שצפה בהכל מעצד מיהר להתקדם לעבר טאהיונג והחל לקפץ מולו באושר.

״אתם כאלה חמודים״ הוא מלמל נושך את שפתו באושר.

יונגי ניכנס אל הכיתה ונתן לג'ימין נישקה על השפתיים, ״אני צריך לעלות לבמה עכשיו, אוהב אותך בייבי״ יונגי אמר ליפני שחטף עוד הנשיקה קטנה מבן זוגו, ומיהר לנשק גם את ביטנו הנפוחה ולצאת מהכיתה.

״בהצלחה״ ג'ימין צעק, מקווה שיונגי שמע אותו.

״אני יודע שזה מוקדם מידי... אבל באלי גם ילד״ טאהיונג נאנח, מתיישב על אחד השולחנות בכיתה.

״מי יודע?... אולי ג'אנגקוק יביא לך אחד בקרוב״ ג'ימין אמר, מסתכל על טאהיונג הסמוק אם במט תחמן.

״תפסיק״ טאהיונג אמר, מסמיק אפילו יותר.

״תגיד... מה אם אמא של ג'אנגקוק? היא לא אמרה כלום לאחרונה, ואני בטוח שהיא כבר יודעת ששניכם ביחד״ ג'ימין שאל את חברו. עכשיו שטאהיונג חושב על זה, ג'ימין צודק, היא לא אמרה מילה מאז שגאנגקוק התחיל להתעלם ממנו.

״לא יודע... אבל יש לי הרגשה רעה לגבי זה...״ טאהיונג אמר וג'ימין הנהנן, מסכים איתו.

״איפה ג'ין היונג בכל מקרה?״ ג'ימין שאל.

״ניראלי שהוא כבר בחוץ... ניראלי כדי שניצא גם, הטקס מתחיל בעוד שתי דקות״ טאהיונג אמר, מתחיל להתקדם לעבר ‏היציאה.