נקודת מבט טהיונג
נכנסנו לאולם , הוא היה שונה מהרגיל, הרצפה הייתה מבריקה כמו מראה שמשקפת את כולם ,החלונות הגדולים היו מכוסים בחלקם בווילונות קטיפה והשתקף מהם כל המפלים שהיו מסביב למקום הם היו מוארים באור הירח שניראה מבעד לתקרה השקופה ונתן הרגשה של שברירות, הפעם הראשונה שרגשתי בבית.
"וואו כמה תלמידים, לא חשבתי שיש כאן כל כך הרבה" אמר ג'ונקוק גיחכתי, הבחור הזה באמת מרתק הוא מתנהג כאילו זו הפעם הראשונה שקיבל את הכנפיים, חייכתי כשנזכרתי בפרצוף הקטן שקופץ ממקום למקום באושר, נרגש למראה הכנפיים שעומדות להיות לו.
"מה אתה מחייך?" הוסוק נעץ בי מבט
"לא עניינך ערמה של נוצות" השבתי בזלזול
"חתיכת שטן!" צעק הוסוק
" חח, זה מה שאני, שטן, ואם לא אכפת לך השטן הזה צריך ללכת למקום שלו" אמרתי וגילגלתי את עיניי,
"חתיכ-ת....!!!!!" הוסוק עצר את עצמו מלהתחיל איתי מלחמת עולם נוספת,למרות ש... די התחשק לי כרגע לריב עם מישהו, הסתובבתי אליו וחייכתי חיוך מתגרה,
"תרגע הוסוקי הוא לא שווה את זה " ניחם ג'ימין את הוסוק בעודו מקלל בליבו את טהיונג.
נקודת מבט כללית
"תלמידים יקרים אני מבקש את תשומת ליבכם ," נאמג'ון עלה על הבימה והתחיל לדבר "אני רוצה שתקבלו בבקשה את המדריך החדש שהצטרף אלינו, קבלו בבקשה את קים סוקג'ין "
"וואו מגניב הוא נראה טוב!" התפעל ג'ימין
"הייתי מת לדעת איך זה קרה, נראה לכם שהוא נולד ככה?" אמר ג'ונקוק
"איך? הקטע של הנוצות? חצי לבן חצי שחור?"
"כן" אמר ג'ונקוק "זה נראה מגניב"
ג'ין נעמד ליד נאמג'ון והחליף איתו מספר מילים, הוא היה לבוש בחליפה לבנה, היה לו שיער שגלש על העיניים מסתיר מהמבט שלו שהיה דואג וסקרן בו זמנית והעובדה שהכנפיים שלו נראו הוסיפה לדמותו האצילית.
"מעניין אם זה מי שדיברו עליו"
"מה? על מה אתה מדבר הוסוק?" שאלנו ביחד
"אה, פשוט שמעתי שיש מישהו שהצליח להיכנס לתוך המראה, אבל ברגע האחרון קרה לו משהו
ואז אומרים שהיה מישהו שעזר לו ובזכותו הוא יצא מזה אבל נשאר בכל זאת ...חצי"
"רגע מה?" ג'ונקוק התבלבל " הוא, זאת אומרת ג'ין נכנס לתוך המראה ויצא בחיים?"
"כן ככה אומרים" , "אבל המראה זה מקום מפחיד" נכון?" שאל ג'ימין
"את האמת אני לא יודע אף אחד לא סיפר לנו "נאנח הוסוק
"נכון רק הזהירו אותנו לא להתקרב לשם" חשב ג'ונקוק בקול,
"אם זה כל כך מעניין אותך למה שלא תנסה?" גיחך טהיונג
"דיי! , תפסיק לגרות את הילד שלי!! ג'ונקוק אל תקשיב לשטן הזה " צעק הוסוק
"חח, לא ידעתי שהוא הבן שלך "ממתי בדיוק"
"מעכשיו אז תלך מפה!!!"
"למה ללכת יש כנפיים לא?" התגרה טהיונג והחל להתרחק.
נקודת מבט טהיונג
'היא מפחידה... זה הדבר היחיד שג'ין פחד ממנו אבל למה? למה מראה אמורה להיות דבר מפחיד ,מסוכן?' הסתגרתי לרגע במחשבותיי, הדלת שמובילה אליה נראתה בדמיוני, הפעם הראשונה שלי, פה...במקום הזה, הפגישה שלי שקרתה בטעות שינתה אצלי משהו למרות ש.. למרות שאף פעם לא נכנסתי באמת רק ראיתי את הדלת... עצמתי את עיניי ממשמש בכף ידי את השריטה הארוכה שנשארה לי בצוואר...~נזכר ביום ההוא.~~~~~~~ " פלאשבק" הלכתי במסדרונות הארוכים של הפנימייה 'הם לא נגמרים' הרהרתי "איפה אמור להיות משרד הקבלה?" נעצרתי במקומי מגחך "ברצינות..אין כאן אף אחד ,אני מדבר לעצמי..." לרגע חשבתי שאני הוזה הסתכלתי שוב לכיוון הרצפה 'איך זה יכול להיות לפני שניה הכול היה מלא בשטיחים לאן הם נעלמו?...ומה החריצים האלה?' כרעתי על ברכיי נוגע קלות בחריצים העמוקים שהיו לכול אורך המסדרון, התחלתי ללכת בעקבותם עד שהגעתי לדלת ישנה כזאת מעץ אכול ומתפורר שלא היה שייך לנעול וכמובן לא כל כך חזק, היא הייתה מכוסה בשרשראות ומנעולים לכל אורכה ורוחבה, לא משאירה מילימטר רווח פנוי התקרבתי אליה ...השענתי את ראשי בניסיון לשמוע משהו אבל היה שקט לא נשמע דבר, משום מה זה החשיד אותי, התכופפתי למנעול שהיה חלול מאחר ולא נמצא בו מפתח, עצמתי את עיני האחת בעוד שהשנייה קולטת משהו לא ברור...הדלת השמיע רעש חורק אך לא יחסתי לזה עניין, לפתע ראיתי בחור הוא ישב על הרצפה נשען בראשו על הקיר , הוא היה נראה פצוע ועצם את עיניו בחוזקה גורם לכמה דמעות לזלוג במורד לחייו, פתאום שמעתי אותו צוחק ,הוא פקח את עיניו והסתכל עלי... "אתה אוהב את זה?" הוא שאל תוך כדי שעיניו נעוצות בי, רציתי לענות אבל... הוא נעלם 'איפה הוא?' חשבתי עדיין מבולבל, הדלת חרקה ומשהו שרט את צווארי פלטתי יבבת כאב מנסה לעצור את הדם שהחל לזרום על החולצה,הופתעתי לגלות את פרצופו מולי "שאלתי אם אתה אוהב את זה,טהיונג~!!!" "סיום פלאשבק"
אז עוד פרק.................................בבקשה תגיבו אם אהבתם > < יש איזה שהוא משהו עם חמש צלעות בצבע כתום למטה חחחח לחצתם? תנקיו מראש ; )
YOU ARE READING
Vkook /Divided in love
Fantasi"אתה אוהב את זה?" הוא שאל תוך כדי שעיניו נעוצות בי, רציתי לענות אבל... הוא נעלם 'איפה הוא?' חשבתי עדיין מבולבל, הדלת חרקה ומשהו שרט את צווארי פלטתי יבבת כאב מנסה לעצור את הדם שהחל לזרום על החולצה, הופתעתי לגלות את פרצופו מולי "שאלתי א...
