Stay-24

939 104 67
                                    

לואי הרגיש בעננים.

סוף סוף הוא השיג את הארי, והוא רצה את זה במשך שבועות. סוף סוף הוא זוכה לנשק אותו, אחרי שבועות שלא. והוא באמת מאושר.

"אני אוהב אותך." הוא לחש כנגד שפתיו של הארי, ממשיך לנשק אותו. "גם אני אותך." מלמל הארי חזרה, ממשיך לנשק אותו בנחישות. "כל כך... כל כך... הרבה..." לשונו של הארי ליטפה לכמה רגעים את שפתיו של לואי, שמיהר לפתוח את פיו ולאפשר להארי כניסה.

לואי נרתע מעט כשלשונו של הארי נגעה בשלו, והארי בתגובה החליק את זרועותיו לגבו התחתון של לואי והצמיד אותו קרוב אליו. לשונו של הארי החלה לחקור את פיו של לואי, שנשם במהירות וקפץ בכל פעם שהלשון הזרה נגעה בנקודה מסוימת בפיו.

לבסוף הארי ניתק את שפתיו מאלו של לואי וירד בזרם של נשיקות לאורך קו הלסת שלו לעבר הצוואר, מנשק נקודות שונות בצווארו בחיפוש אחר הנקודה הרגישה שלו. לבסוף הוא מצא אותה, קצת מתחת למפרק הלסת והתחיל למצוץ אותה בעדינות, מעביר בלואי צמרמורות. לואי החליק את ידיו מצווארו של הארי אל החזה שלו, פולט קול לא מרוצה כשהארי התרחק ממנו. "אתה צריך לטפל בעניין עם אלינור." הזכיר לו הארי. "אתה תמיד חייב להרוס את הרגע..." נהם לואי. "לא, אני פשוט מציאותי."

"לא, אתה פשוט מעצבן." רטן לואי ונעמד. הארי גלגל את עיניו. "נו, קדימה, תעשה את זה מהר ואז נעשה מה שתרצה." לואי חייך חיוך שובב והרים גבה בפלרטטנות. "כל מה שאני ארצה?" הארי גלגל את עיניו. "אתה סוטה." לואי פלט השתנקות פגועה. "הארולד! התכוונתי שנלך לקניון!" הארי גיחך. "ברור שזה מה שהתכוונת, לואי."

לואי נעמד בקפיצה. "אל תזוז לשום מקום, אני כבר חוזר." הוא לא נתן להארי אפילו הזדמנות להגיב ורץ משם. הארי פלט גיחוך והביט סביב על החדר המלוכלך.

טוב, בהחלט יש לו מה לעשות בזמן שלואי לא פה.

----------

למזלו של לואי, אלינור גרה במרחק של בערך רבע שעה הליכה מהבית שלו, אז הוא הגיע אליה די מהר. הוא נשם נשימה עמוקה ודפק בדלת. מייק פתח את הדלת בחצי חיוך נחמד. "היי לואי!" לואי חייך אליו בחיבה. "אלינור בבית? אני צריך לדבר איתה..." מייק הנהן. "היא בחדר שלה, תיכנס." הוא הזמין אותו ופינה לו את הדרך. לואי הודה לו ורץ לחדרה של אלינור. הוא פתח את הדלת בתנופה ונכנס פנימה, אלינור שכבה על מיטתה ושיחקה בטלפון שלה. "היי, לואי! מה אתה עושה כאן?" היא אמרה בחיוך שהיה אמור להיות מפתה, אך את לואי הוא רק הגעיל.

"כן... אני צריך לדבר איתך." אלינור התיישבה והניחה את הטלפון שלה בצד. "מה קרה?" "תראי..." איך הוא אמור להגיד את זה בדיוק? טוב, הוא יגיד את זה בשלוש. אחת... שתיים... שלוש! "אני חושב שאנחנו צריכים להיפרד."

החיוך נמחק מפניה של אלינור ואת מקומו תפס מבט המום. "הא?" היא פלטה, לא מבינה. "להיפרד." הדגיש לואי. מבטה הפך לזועם. "איך אתה מעז...!" לואי הרים גבה. "מה זאת אומרת? מותר לי להיפרד ממך אם אני רוצה." אלינור לקחה נשימה עמוקה לפני שהתחילה לצעוק. "איך אתה מעז לזרוק אותי?! אתה?! נראה לך שמישהו כמוך יכול לזרוק אותי? נראה לך?!" לואי מצמץ כמה פעמים לפני שענה. "טוב, תראי, בגלל שאני צד במערכת היחסים הזאת, אז כן, טכנית, אני יכול לזרוק אותך."

"אני לא מאמינה שאתה עוזב אותי!! למה?!"

"אני פשוט... מרגיש... שזה... כבר לא זה." ומעולם לא היה זה! הוסיף אותו קול מעצבן מהפעם הקודמת.

"כבר לא זה?" ענתה אלינור בקול שבור. למורת רוחו של לואי, דמעות החלו לזלוג על לחיה. "מה... למה את בוכה?" אלינור משכה באפה ונעצה בלואי מבט ארוך שגרם לו להרגיש אשם. "כי אני באמת מרגישה כלפיך משהו! אתה לא היית סתם עוד אחד בשבילי, לואי! אני באמת מחבבת אותך, מאוד!"

לעזאזל עם הדמעות האלה, לואי לא היה מסוגל לחשוב בהגינות כשהיא התייפחה מולו ככה בהיסטריה. "אולי... פשוט... תפסיקי לבכות?" היא הרימה אליו מבט שבור. "אהבת חיי כרגע זרק אותי, ואתה אומר לי לא לבכות?!" לואי קפא. אהבת חייה? הם לא היו ביחד שבועיים? הוא היה משוכנע במאה אחוז שהארי הוא אהבת חייו, והוא לא הצליח להתאהב בו בשבועיים.

"אני... לא חושב שההרגשה הזאת הדדית..." הוא מלמל במבוכה. "ברור שאתה לא חושב, אחרת לא היית זורק אותי!!" צעקה אלינור. לואי הנהן. "טוב, כן, ואני מצטער והכל, אבל... כן, אנחנו לא ביחד יותר מעכשיו. אז... טוב... ביי." הוא מלמל ויצא מחדרה של אלינור, שהמשיכה לבכות בהיסטריה.

בשנייה שהדלת נסגרה אלינור הזדקפה וניגבה בנחישות את דמעותיה. ההצגה שלה לא הייתה מספיק משכנעת, מסתבר, ולואי בכל זאת עזב אותה. כמובן שהיא לא אהבה אותו באמת, היא פשוט רצתה לסמן עליו וי ברשימה. לעזאזל איתו, אסור לסמוך על בנים שנמוכים ממטר שבעים וחמש. אף בן לפניו לא סירב לה, חוץ מאלה שהיו להם חברות. אולי ללואי יש מישהי? אבל הוא לא הטיפוס הבוגד, הוא טוב מידי בשביל זה. אבל בכל זאת, היא לא מצאה שום סיבה הגיונית אחרת לסירוב.

טוב, אז היא חייבת למצוא את הבחורה ולשטוף לה את המוח כך שהיא לא תרצה אפילו להסתכל על לואי, ואז יהיה לו רק מקום אחד לרוץ להתנחם בו, אצלה. ואז הוא יתווסף לרשימה האינסופית שלה.

וכבר יש לה תוכנית.

~~~~~~~~~~

רק אני או שהפרק קצת צולע..?

אני במחסום כתיבה עכשיו ואני ממש משתדלת, זאת הסיבה שלקח לפרק די הרבה זמן לעלות...

בכל מקרה, בבקשה תצביעו ותגיבו!

אוהבת ;*

Stay-Larry Stylinson [✔]Where stories live. Discover now