פרסי גקסון וכוחות האופל-כרך 2

היי אבא

נ.מ פרסי
"אז מה אתם חושבים שאתם עושים פה", האדס שאל אותנו וראינו שהוא כועס,"אבא תקשיב אנחנו חייבים להציל את פייפר", היה שקט שהיה אפשר לחתוך אותו עם חרב, "אתם לא הולכים לשום מקום זה ברור", האדס אמר לנו את זה בצעקה ושמנו לב לצבאות של שלדים מתחילים לבוא אלינו.הבנו שאנחנו לא יכולים להילחם אז החלטנו לברוח מהם,רצנו הכי מהר שאפשר אבל במהלך הריצה אחד השלדים ירה חץ בגב של ליאו והוא נפל על הרצפה,רצתי אליו והרמתי אותו ורצתי הכי מהר שאני יכול."אנחנו מתקרבים" ניקו אמר לנו,"מפה הם כבר לא יבואו אחרינו"רצנו עוד והגענו  למקום עם המון ערפל,"מה עכשיו", שאלתי את ניקו שבקושי ראיתי,"עכשיו אנחנו צריכים להתקדם". לאחר המון הליכה הגענו למקום שטוח כזה,היה שם עצים נבולים מה שהיה מאוד מוזר לשאול,ראיתי מפלצות יחסית רחוק מאיתנו וזהו,ישר הנחתי את ליאו על הרצפה וויל טיפל בו, בזמן הזה בנינו מין מחנה כזה. לאחר בניית המחנה ליאו כבר הרגיש יותר טוב וכולם הלכו לישון חוץ ממני שנשאר לשמור,לא היה כלום היה רק הרבה שעמום,הרגשתי שמישהו בא לידי"משעמם פה אה", "כן משעמם פה אנבת" תגיד כמה אנחנו משוגעים מאחד עד עשר", "לא יודע מאה.באותו רגע ישבנו שתינו שם בשקט, ואז הסתכלתי לאנבת בעיניים והיא הסתכלה בעיניים שלי,באותו רגע התחלנו להתנשק בלהט,אני לא בטוח מה קרה אחרי זה אני רק בטוח שקמתי בבוקר ליד אנבת באוהל שלה,שיט לא שמרתי על המחנה, באותו רגע קפצתי על הרגליים וראיתי טוב אני לא יודע עם להגיד בוקר כי לא ראו כאן שום שמש או ירח, אבל הרגשתי שכבר לפנות בוקר. חזרתי לאנבת וישבתי לידה משם כבר לא קמתי, כעבור כמה שעות כולם קמו ארזנו את המחנה והתקדמנו, אני לא בטוח למה או איך אבל התחיל להיות קריר כזה אבל כאילו זה שאול,"ניקו תגיד איך קר פה","באמת שאני לא בטוח בזה על פי מה שהבנתי המקום הזה ממש מוזר", הנהנתי עם ראשי והמשכנו בדרך. במהלך הדרך לא היה כלום זה היה נראה כאילו מישהו שיטח פה הכול, הכול היה מוזר כזה כאילו אנחנו בשאול ועוד לא הותקפנו על ידי מפלצות טוב אני מניח שזה טוב לא,לאחר עוד כמובן הליכה שמתי לב לחבורת מפלצות שבאה אלינו, נראה שכולם שמו לב והוציאו נשקים.
___________________________________________________
טוב אז עכשיו השעה 3:18 בלילה ואין לי מושג למה לא כתבתי את זה יותר מוקדם אז בבקשה תתנו כוכב
עד לפעם הבאה
נתנאל