''אוווווומממממממממהההה'' צעקתי מראש גרם המדרגות. שמעתי את הדלת האחורית נפתחת וצעדים מתקרבים אלי. ''מה יש קוקי?'' אמרה אימי בחיוך והסתכלה עלי מלמטה. מכאן היא נראתה כלכך קטנה. שיערה החום היה אסוף בפקעת על ראשה, ושתי קצוות חופשיות בצידי הראש. עיניה החומות והרכות שלחו אלי מבט חמים בעודה מסתכלת עלי במבט שואל ומחכה לשמוע למה קראתי לה. הסתכלתי עלייה במבט תמים ''הבטחת שנמשיך היום את הספרר!'' אמרתי בטון מרוגז ''לא הקראת לי כבר הרבה זמן'' המשכתי. חיוכה התרחב לחיוך גדול ועיניה נראו קטנות יותר מבדרך כלל. אמא שלי היא האישה היפה ביותר בכל העיר, אין בזה שום ספק. אני תמיד רואה איך אנשים מסתכלים עליה כשאנחנו צועדים ברחוב. היא בקלות יכולה לככב באחת מהפרסומות המוזרות האלו, שמראות מלא דברים לא מובנים, שלא קשורים אחד לשני בכלל ואז זו בעצם פרסומת לרכב או לבושם. ''אתה צודק'' קולה של אימי קטע את מחשבותיי. ''אני רק אסיים עם הכביסה לך למיטה ותחכה לי אני כבר באה'' היא אמרה תוך כדי שהיא צועדת לחדר הכביסה ''אני מקווה שצחצחת שיניים!'' שמעתי אותה צועקת מתוך המחסן ''אתה לא רוצה שכולם יפלו לך ותישאר חסר שיניים'' היא צחקקה. ''כןןן צחצחתי!'' צעקתי לה ורצתי מהר ובשקט לחדר האמבטיה. לוקח את המברשת שיניים הקטנה שלי שבצבע סגול ואת המשחה שאני אוהב. צחצחתי הכי מהר שאני יכול את השיניים ורצתי בשקט לחדר, נכנס מתחת לשמיכה, מחזיק את הספר שהתחלנו ביחד 'פרסי ג'קסון וים המפלצות' ומחכה.
אני זוכר את היום הזה שהלכנו אני ואמא ביחד לחנות הספרים לקנות ספר בישול שהיא רצתה לנסות. זה היה אחר הצהריים, אחרי שסיימתי בית ספר ואמא לקחה אותי לקניון לאכול גלידה. נכנסנו לחנות ספרים ובזמן שהיא דיברה עם אחד העובדים אני הסתובבתי בין ערמות הספרים. היו כלכך הרבה ספרים שונים, מונחים על עמדות התצוגה. הסתכלתי על הספרים שבעמדה של הספרי ילדים, עברתי על כולם אבל לא מצאתי משהו שעניין אותי. אז עברתי לעמדה הבאה ושם היה ספר עם כריכה ממש מגניבה שמשך את תשומת ליבי. הכריכה הייתה מכוסה בעננים כחולים כהים של סופה וברק חצה באמצע. במרכזה של הכריכה היתה מצוירת נעל אולסטאר כחולה עם שרוכים כתומים וכנפיים לבנות. 'למה שלנעל יהיה כנפיים? איזה מוזר חשבתי לעצמי. 'פרסי ג'קסון וגנב הברק' קראתי את הכותרת, מעניין על מה זה ''ג'ונגקוק? איפה אתה?'' שמעתי את אמא קוראת לי.
הלכתי אליה עם הספר ''אמא.. אפשר לקחת גם את זה?'' שאלתי בחשש. היא הסתכלה על הספר ''לא קוקי, הוא לא לגילך'' היא אמרה ולקחה את הספר מידי. ''בבקשה אמא אני רוצה לקרוא אותו!'' התחננתי. ''ג'ונגקוק אמרתי לא!'' היא אמרה בקול מעט עצבני. ''בבקשה אמא! בבקשה, בבקשה'' התעקשתי והוספתי את המבט החמוד שלי, זה שהיא לא יכולה לא היכנע לו ''אל תעשה לי את המבט הזה. הוא לא יעזור לך!'' היא אמרה עם חיוך קטן ומנסה להראות קשוחה. אבל אני ידעתי בתוכי שניצחתי בקרב הזה. ''אוקי אני אקנה לך אותו אבל בתנאי שאנחנו קוראים אותו ביחד והוא נשאר אצלי'' היא אמרה בכניעה. ''ייייייששש!'' צעקתי וקיפצתי מרים ומוריד את ידי, צוחק כי אני יודע שהיא בחיים לא תצליח להתנגד למבט החמוד שלי. מאותו יום התחילה המסורת שלנו לקרוא ביחד לפני השינה פרק אחד או שתיים מהספר, זה הזמן האהוב עלי. כלכך נהנינו לקרוא ביחד. לפעמים אני הייתי מתחיל לקרוא, כדי לתרגל את הקריאה שלי וכשכבר לא היה לי כוח והייתי עייף אמא הייתה ממשיכה. ואני הייתי שוכב ומקשיב לקולה השלו סוחף אותי לתוך הסיפור. אהבנו את הזמן הזה כלכך. ויום אחד לפני כמה שבועות, אמא חזרה מהעבודה עם הספר השני, ועכשיו אנחנו קוראים אותו.
YOU ARE READING
Sweet ervenge - נקמה מתוקה
Fanficפתחתי את עיני במהירות, זיכרונות כואבים על עצמי בן ה-7 הציפו אותי... זוג עיניים ריקות מביטות אלי, גוף קר זרוק על הרצפה ודם. דם בכל מקום. על הרצפה על הקירות והארונות המטבח, על הבגדים שלי, על הידיים שלי, על כולי. הדבר הבא שאני זוכר הוא שהתעוררתי בחד...
