וידוי

485 42 38
                                    

דראקו מיגד אל סנייפ בחשש. הוא הכין את 'נאום השכנוע' במהלך השיעור, אך משהו בלבו אמר לו שזה לא ילך כשורה. תוכניתו הייתה ברורה- להוכיח לסנייפ ששניהם עדיין אוייבים ושדבר לא השתנה.

כשראה את הארי מתקרב, נמלא לבו בחשש. אולי היה זה בגלל שהיה צריך לשקר על יד הארי ולהראות לו עד כמה שקריו אמינים, אולי זה בגלל שהיה קשה לו להגיד שהכריח את הארי להביא לו את המפה ולעשות כאילו הם שונאים זה את זה כבעבר.

וכמו תמיד- תחושות הבטן של דראקו אומתו.

ברגע שסנייפ נתן להם אישור לעזוב, פרץ הגריפינדורי מהכיתה, בלי לומר מילה לדראקו.

אולי היה זה חלק מההצגה? חשב דראקו בלבו, אך ידע שלא כך הדבר. מה אמר שגרם לנער להתעצבן כל כך?!

הוא החל לרוץ אחריו במעלה במדרגות, אך הארי לו עצר שם והמשיך לרוץ לראש אחד המגדלים. הוא עצר רק בקומה השישית. חששותיו של דראקו התגלו כנכונות- הארי באמת האמין לשנאה שהפגין דראקו במהלך השיחה עם סנייפ. הוא היה כל כך מיואש ולא הצליח לחשוב על אף דרך מוצלחת בה יוכל לשכנע את הארי בטעותו. הוא היה רגיל לשקר ולתחמן אנשים, נו טוב, הוא לא סתם מוין לסלית'רין, אך כשזה הגיע לשיכנוע אותם אנשים באמת דבריו- זה כבר סיפור אחר לגמרי. ובמיוחד בפני הארי, הוא הרגיש איך נעלמת לו היכולת לדבר.

הגריפינדורי המשיך לצעוק, ודראקו חשב שאפילו הוא עצמו כבר לא מבין על מה. כל משפט שהוסיף הרגיש כמו סכין הננעצת בליבו. דראקו רצה שכל זה יפסק, שהסיוט יגמר. הוא הרגיש חסר אונים, אף לא הצליח לפצות את פיו.

ואז נתקף ליבו בדחף מסתורי, ולפני שהספיק לחשוב מה הוא עושה, ולעצור את הדחף האסור, שפתיו כבר היו על שפתי הנער השני. הוא הרגיש במחאה הרגעית של הגריפינדורי, אך כבר נסחף לתוך הטעם המתקתק של שפתיו של הארי. כל כך הרבה זמן הוא איחל לתחושה הזאת של הארי קרוב אליו כך. במהלך אותן דקות, מוחו זעק, ולא פעם, הפסק!, אך הוא התעלם, ממשיך להעמיק את הנשיקה.

עד שהארי התנתק לפתע במהירות...

***

היה זה הארי ששבר את השתיקה שעמדה באוויר, כבדה ועמוקה. "מה זה היה בדיוק?!" שאל בזעם.

דראקו הביט בנער שאהב ושתק. מה כבר יכל לענות לשאלה כזו?!

נראה היה גם שהגריפינדורי לא חיכה לתשובה. הוא פרץ ממקומו ורץ במעלה המדרגות.

זוג עיניים כסופות עקבו אחריו, עד שנעלם בעיקול.

אתה מפגר, מאלפוי! פשוט מפגר... חשב הבלונדיני בתסכול. בזוית עינו הופיעה טיפה מלוחה. מבלי לנסות למחותה, פנה הנער בשפיפות אל עבר המרתפים.

***

הארי ישב מסוגר במשך שארית היום. הוא בא לארוחות, הפסיד שיעורים... לא היה לו חשק לכל זה אחרי מה שקרה היום. מאלפוי נישק אותו. למה עשה זאת? הוא עוד לא מצא תשובה. כל שידע הוא שהאידיוט הזה, עשה זאת בטח רק מתוך כעס, רצון לתשומת לב, או, וזה הכי גרוע, ידע מה הארי מרגיש כלפיו ורצה להתגרות בו. אבל למה?

DrarryWhere stories live. Discover now