מקוללים

(-מספר שנים לאחר מכן...-)

"תעשה פו מאמי!" היפ עודדה את לינק הקטן. יומולדת עשר של הילד הקטן.
"אמא! אבא!" הוא קרא להיפ וכריס.
"אנחנו פה!" כריס אמר מאחוריו. "תבקש משאלה ותכבה את הנרות!" הם עודדו אותו, חיוך גדול היה על כל המשתתפים.
"מה אתה רוצה לבקש?"
"אם אני אומר לכם זה לא יתגשם!" הוא אומר בחיוך. עיניו נעצמות והוא חושב מספר רגעים לפניי שהוא נושף על הנרות ברוח חזקה ומכבה את כולם.
כפיים נשמעים מכל עבר.
*טראח*
קול של דלת נפתחת בחוזקה קוטעת את החגיגות. היפ וכריס נעמדו במהרה, הולכים לבדוק מי נכנס. הם פוסעים בצעדים זהירים ושקטים. ידיהם אחוזות בחוזקה אחת בשנייה.
"אהה!!" צעקה נשמעת מכיוון הסלון. לינק שם.
הם נבהלים ומתחילים רצים אליו.
"מכשפה!" עיניהם פעורות בבהלה. רק שלושתם רואים אותה. היפ וכריס, שקוללו כבר ולינק, המטרה של המכשפה.
"היא תקלל אותו!" היפ אומרת לכריס בפחד.
המכשפה  תקרבת אל לינק, מתקדמת באיטיות. כריס בא לעצור מבעדה אבל היא מאיצה ונכנסת אל תוך גופו של לינק. עיניו של לינק פעורות, מביטות אל התקרה במבט קפוא.
"זה לא קורה לנו שוב פעם!"