Stay-Larry Stylinson [✔]

Stay-29

אמאלה עוד פרק אחד ואפילוגגגגג

~~~~~~~~~~

מיטתו של לואי הייתה מוקפת. זאין וליאם עמדו לידו, אחד בכל צד, אוחזים בידיו ומתייפחים בשקט. אחיותיו של לואי עמדו מסביב למיטה ובכו, מקפידות הרבה פחות על השקט. לואי חיכה. רק עוד מישהו אחד. רק הארי. למה הוא לא מגיע? הוא ידע שהוא עומד למות היום. הוא הרגיש את זה. הוא רצה את זה.

עברו כמה דקות, הארי עדיין לא היה שם. לואי הרגיש את דמעותיו עולות לעיניו. "אתה מתכוון להתחיל לדבר, לו?" שאלה בשקט דייזי באוזנו של לואי. לואי הנהן. הארי לא יבוא.

"טוב, כפי שאתם בטח יודעים... אני... עברתי תאונה קטלנית לפני כמה ימים. ו... רוב הסיכויים שאני לא אשרוד." פיזי פלטה יבבה רועשת. "כן... אז... אממ... רק רציתי להיפרד." הוא זקף את ראשו ושלח חיוך קטן ואמיץ.

"לוטי. אחותי הראשונה. מילים לא יוכלו לתאר כמה שאני מעריך אותך. את חכמה, חזקה, מצחיקה ומדהימה. תשמרי על הבנות כשאני לא אוכל." לוטי הנהנה ומחתה את דמעותיה, מדביקה ללואי נשיקה על לחיו. "אני אוהבת אותך, לולו. המון." לואי חייך חיוך קטן. "גם אני אותך, שרלוט." לוטי גלגלה את עיניה בגיחוך קל.

"פיזי. את כולך אור ואהבה. את לא מסוגלת לשפוט בנאדם, את טהורה וטובה. יש בך איכויות שאין באף אחד אחר. את מושלמת לחלוטין. אני אוהב אותך כל כך הרבה. תשגיחי על דייזי ופיבי. תהיי איתן, טוב?" פיזי הנהנה וחיבקה אותו חיבוק מוחץ. "אני אוהבת אותך גם, אני אתגעגע כל כך."

"דייזי. פיבי. אתן אמנם תאומות זהות, אבל שתיכן שונות. פיבי, את כל כך קלילה ומצחיקה, את זורמת ומקבלת. דייזי, את אחראית ומסורה, את משקיעה והולכת עד הסוף בשביל המטרות שלך. יש לכן אישיות כובשת. אני אוהב אתכן כל כך." הוא משך אותן לחיבוק חזק. "אני אתגעגע אליך." לחשה פיבי. "אנחנו אוהבות אותך." הוסיפה דייזי בשקט.

"זאיני." ברגע שלואי אמר את שמו, זאין פלט יבבה חנוקה וחיבק אותו בחוזקה. "אתה החבר הכי טוב שיכולתי לבקש. אני אוהב אותך, אתה חשוב לי כל כך. אתה מצחיק וחכם ונאמן. אתה הופך הכל למצחיק ונחמד. תעזור לליאם." זאין הנהן וניסה לחייך בכאב. "אני אוהב אותך כל כך, בו-באר. אני אתגעגע."

"ליאם. אתה הבנאדם הכי תומך שפגשתי בחיים שלך. אני מעריץ את האופי שלך. איך שאתה מסוגל לקרוא לי אידיוט רברבן ומזדיין... בזמן שאתה מטפל ברגל השבורה שלי, או לצחוק על כל החברים שלך אבל בשנייה להתהפך על מי שמעליב אותם... אתה נאמן וחכם, אתה וזאין משלימים אחד את השני. אני אוהב אותך." ליאם משך את לואי לחיבוק ונשבר על כתפו. "אני אוהב אותך, אני לא אשכח אותך לעולם."

לואי פלט נשימה ארוכה. "טוב, אני מניח שזה הכל."

ואז הדלת נפתחה. פניו של לואי אורו כשהוא ראה מי נכנס. "הארי." הוא לחש בחיוך קטן.

הארי עמד שם, חיוור, עיניו מלאות דמעות. "אוי, לואי, מה עשית לעצמך?"

~~~~~~~~~~

כן זה פרק ממש ממש קצר, אני מצטערת, אבל אני פשוט הייתי חייבת לעשות כזה מעבר בשביל הפרק הבא (אחרון! וממש ארוך) אז זה יצא קצר כזה...

אוף אני גם לא ממש אוהבת את איך שיצא הפרק, זה מרגיש לי צולע...

בבקשה תצביעו ותגיבו!

אוהבת ;*