-הקדמה-

82 8 2
                                    

רוב הסיפורים מתחילים בבוקר , אצלי הם מתחילים בלילה .
באותו הלילה שהחיים שלי התהפכו ,
"אני רק רוצה לראות " צחקקתי ואחזתי המוט הברזל "אני לא חושבת שזה רעיון הכי טוב " פיבי אמרה בקול מודאג , מה היא בכלל עושה פה? אני רק אמרתי לה שלום במסדרון פעם או פעמיים ועכשיו היא מרגלת איתי אחריי החבר הכי טוב שלי? "תשמעי פיב. את יכולה ללכת אני רק מעיפה מבט" אמרתי בגלגול עיניים "יודעת מה .. אני חוזרת לשתות משהו" היא ענתה בחוסר רצון והלכה משם בבוז , צעדתי על הדשא הרך ויכולתי להרגיש אותו בין הפתחים בסנדלי העקב שלי
"יש פה 90 " שמעתי בקושי מה שהם אמרו
"סגרנו על יותר" הקול המוכר לי אמר
" זה מה שיש לי"
"חבל" שיין אמר בספקנות . רציתי לראות קצת יותר מקרוב ונדבקתי לקיר בתשומת לב , לפני שהצלחתי לשים לב שיין שלף אקדח שחור עם חריטה מסוימת טירה בבחור המסכן
כל מה שיכולתי לעשות , עכשיו שאני מביטה אחורה אני מבינה שזה באמת כל מה שיכולתי לעשות . זה לצעוק , וחזק
מספיק חזק כדי ששיין ירוץ אליי ויתפוס אותי שנייה מלפול ארצה "לעזעל איתך ליילה" הוא ישר אותי והביט בי בעיניים מאשימות "תעזוב אותי ! " צרחתי "רוצח! תעזוב אותי!" המשכתי לצעוק כשהוא שלח את ידו אל פי כדי לסתום אותה
"בוס אתה רוצה שאני אסיים איתה?" ניגש אליו בחור גדול
"לא , לא מה פתאום . זה ליילה והיא חוזרת איתנו הבייתה"
***
לעזעל , למה עקבתי אחריו? בכל מקרה אתם אולי תשמחו לקצת רקע לפני שאתם נכנסים לחיים החדשים שלי .
זה לא פשוט , אבל זה סוחף . רומנטי ומעלה הכל
מסוכן ,

sweet dreams Where stories live. Discover now