ג׳ין:
יצאתי מהבית עם התיק על גבי הולך לכיוון בית הספר מרוכז בטלפון. פתאום הרגשתי משהו מתנגש בי מאחורה ונפלתי לרצפה. "שיט שיט שיט! אתה בסדר?!" שמעתי את האדם שהתנגש בי "הא~~" שיפשפתי את ישבני "אני בסדר" הרמתי את מבטי אליו מחייך "הא? נאמג׳ון..." מלמלתי גורר את התיק שלי לכיווני.
הוא הסתכל עלי במבט חושש וישר הסתכל על ידי "פאק... צריך לטפל בזה..." שמתי לב שידי ממש פצוע ומדממת, הוא.. דואג לי? הוא לא היה צריך פשוט לצחוק וללכת? "א-אני בסדר.." מלמלתי מושך את ידי לחזהי בעדינות.
"אתה לא בסדר..." הוא הרים אותי בידיו והניח אותי על האופניים, מתחיל לקחת אותי לכיוון בית החולים "נ..נאמג׳ון?" שאלתי בדאגה "יש לך חום?" מלמלתי מניח יד על מיצחו "אתה בסדר?"
הוא העיף את ידי ממצחו "פשוט תסתום בסדר? אין לי כוח לעקיצות שלך עכשיו" גילגלתי את עיניי משלב את ידיי, ובכן.. הוא בסדר... יותר מתמיד!~ הגענו לבית חולים והתיישבתי שם באחת המיטות שהרופאים טיפלו בי והוא חיכה בחוץ.
"יש לך מזל שהגעת לפה... אם היית נשאר ככה זה היה מחמיר והיה יכול להגיע לניתוח." הרופא אמר במזן שהוא גיבס את ידי, בלעתי את רוקי מביט ברופא "ע-עד כמה זה.. עד כמה זה חמור? זה ממש רע? יכולתי למות? אני אוכל ללמוד? אני צריך להשאר בבית לנוח? אני אוכל לעשות דברים? אני ימיני.. זה אומר שאני לא יכול לכתוב?? כלומר שאני לא עושה יותר שיעורים..? אז אני כבר לא צריך ללמוד? אבל מה אני אעשה כל היום בבית? אני אוכל ללכת לשירותים? איך אני אשתה מים? אני אקבל רובוט שיעזור לי? אני צריך כיסא גלגלים?"
"היי היי תרגע..." הוא אמר בנינוחות "אתה רק שברת את היד... זה יעבור תוך שבועיים עד חודש... זה יכאב בהתחלה... אבל תתרגל לכתוב גם עם הגבס." "שברתי את היד?" מלמלתי "טוב.. הממ תודה לך~" חייכתי קם על רגליי
הוא קד לי ויצא מהחדר, פונה לנאמג'ון "הוא יהיה בסדר" "תודה דוקטור!" הוא קד לו ממש נמוך והרופא הלך, הוא ישר ניגש אליי. "אתה... בסדר?" הנהנתי משפיל את מבטי "הממ.. מצטער שעמדתי לך בדרך~ ממ... בגללי איחרת לבית ספר~"
"אני אשלם על הטיפול הזה..." הוא התעלם מההתנצלות שלי "תרגיש טוב." "כן..." הבטתי בו במבט נוקב "יום טוב...!" דמי החל לרתוח מעצבים, חצוף חצוף חצוף חצוף!!! אני אהרוג אותו!!! יבוא יום ואני אכה בו כל כך חזק עם המארוך שהוא ישכח איך קוראים לו!!!
"ביי" הוא אמר והלך משם, הוא עצר לשניה ולרגע היה נדמה שהוא רוצה להסתובב ולומר משהו אבל הוא רק לקח נשימה עמוקה והמשיך ללכת משם, הוא מתנהג מוזר לאחרונה...
נאמג׳ון:
אוף! אני לא מאמין שאני צריך עכשיו להוציא על זה כסף! עליתי על האופניים שלי בכעס ונסעתי לכיוון בית ספר, מחנה אותם בסמטה ונכנס בשער, מאחר לשיעור.
ג׳ין:
יצאתי מבית החולים מתלבט אם ללכת לבית הספר.. טוב.. כשהחיים נותנים לך מתנה תנצל אותה!! דילגתי לכיוון הבית שלי להעביר את החפצים שלי לבית החדש.
YOU ARE READING
School life • 学校生活
Action✨הושלם✨ הכל היה נחמד בחיים של ג'ין עד שילד חדש נכנס לכיתה שלו ביום הראשון של השנה החדשה. הילד החדש הזה... כזה רע... אלים ונורא לכולם... אבל דיי חתיך~ האם ג'ין יתחמק ממנו? האם הוא ינסה להתידד איתו? או שאולי התלמיד החדש יהרוג אותו לפני שהוא יספיק לעשו...
