גייז בשחור // לארי סטיילינסון

1.- חלק ראשון הכרות

הסיפור מתחיל שלוש שנים אחריי הפרלוג דרך אגב
-

"לחמם לך גם?" ליאם הצביע על קופסא בעלת מכסה ירוק עליה היה כתוב בכתב יד מבולגן 'אורז לבן וחזה עוף בגריל'.

לואי עמד מטרים ספורים ממנו, בהה בטלפון שלו ונשען על השידה עד שליאם פנה אליו והסב את תשומת ליבו. "אלוהים ליאם אתה חייב להפסיק לקחת אוכל מאמא שלך" הוא ניתק את עיניו מן המסך ולעג לו בחיוך קטן.

"על מה אתה מדבר בדיוק? אתה הכי אוהב את האוכל שלה מבין שנינו" הוא ציין בגיחוך בעודו ממשיך להעמיס על הצלחת עוד מן המאכלים.

"לא אאשר אך גם לא אכחיש" לואי השיב במבט מתנשא מעט.

ליאם גילגל את עיניו. הוא היה רגיל כבר לאופיו המעצבן של חברו הטוב ושותפו לדירה, "תשתוק ותגיד לי כמה לשים" קטע אותו בחוסר עניין.

"אבל אם אשתוק איך אני אגיד לך כמה לשים?" שאל בתמימות ותלה בו מבט שואל.

ליאם הכה אותו עם הכף בחוסר סבלנות כמצווה עליו להפסיק להתנהג כמו דביל.

"אוקיאוקיי תשים שתי חתיכות עוף וכף אורז" קרא בצחקוק כנוע, "אין צורך לנקוט באלימות" הוסיף בחשיבות.

"במקרה שלך זה לא רק רצוי אלה גם מחייב" ליאם מלמל לעצמו בייאוש בעודו שם את הצלחות העמוסות במיקרו.

"תסדר את הסכום" הורה ללואי בזמן שניקה במהירות את המטבח שהספיק להתלכלך.

קולות העיר לונדון העמוסה בקעו מהרחוב למטה כצפצופים, רעש מכוניות נוסעות וחלקים רנדומליים משיחות בין אנשים. הם היו רגילים לכך ולנוף היפה של עצים ירוקי עד ברחובות, מעילים רבים ואוטובוסים רבי קומות. כל המראות הללו הוסתרו מחלון דירתם על ידי סדין שהיה אמור לפצות על הווילון החסר.
הם לא טרחו להביט בדירתם שהייתה נראית כיאה לדירה שכורה המתגוררים בה שני בני 20 רווקים שאוהבים להינות לא מעט. אם תרצו אפשר לסכם את זה במילה אחת- מבולגנת, ובחמש מילים- מבולגנת להחריד ומטונפת לא מעט, ואם אתם רוצים ממש לדייק אפשר לסכם את זה בחמש עשרה מילים- מבולגנת להחריד ומטונפת לא מעט הנראית כאילו הפעם האחרונה שעבר בה מטאטא הייתה בתקופת הדינוזאורים, אבל את זה אומרת רק אמא של ליאם. בעיניהם הדירה הייתה רגילה לגמרי ואפילו מסודרת קצת.

לאחר כמה דקות הם התיישבו לאכול. "תיזהר זה חם" לואי נכווה בלשון מן הבשר הרותח וקילל חירשת.

"אמרתי לך" ליאם נאנח והושיט לו כוס עם מים.

לואי הנהן כתודה ולאחר כמה דקות שב לדבר, "אז ספר, איך היה היום בעבודה?" הוא התעניין בנימוס בעודו אוכל (בזהירות רבה ממקודם יש לציין).