פרסי גקסון וכוחות האופל-כרך 2

ההגעה

נ.מ פרסי
לאחר מסע של כמה ימים שכלל הרבה התקפות ולחימה הגענו למקום שלנו לטקסס בהתחלה זה היה נראה טקססי עד ששמתי לב לארמון שחור והרוס ואני בטוח בדבר אחד בטקסס אין ארמונות סימנתי לשאר והתקדמנו לשם, הגענו לכניסה ופתחתנו את הדלתות בהתחלה זה היה נראה ארמון ישן ורגיל קורי עכביש בכל מקום אור חלש ושלדים "שלדים?" שאלתי בטיפה לחץ ניקו הנהן והמשכנו ללכת, הייתה לי הרגשה לא טובה ממש לא טובה ובעודי שקוע בהרגשה שלי לא שמתי לב לשלדים שקפצו עלינו ואחד מהם נחת עליי נפלתי על הרצפה בכאב וקאיתי את השאר נלחמים, קמתי על הרגליים ונלחמתי נגד שלד חתכתי אותו והוא נעלם בעננת עשן זהוב הרגתי גם את השלד הבא וגם הוא נעלם כל השלדים מתו ונרגעתי "אני לא אוהבת את זה" אנבת אמרה "אנחנו חייבים להביא לאבא שלי את הדבר" ניקו אמר שקט כמו של מוות שרר שם עד שאנבת הינהנה והמשכנו ללכת. הייתי מרוכז מאוד לאחר תיקפת השלדים הזאת כל רגע הסתכלתי לתקרה ולקירות מצפה לשלדים שיצעקו קוואבנגה ויהרגו אותי, בעודנו הוכלים שמעתי רעשים של משהו הולך סימנתי לכולם ונעצרנו, ניסיתי להקשיב ורק שמעתי צעדים התקדמתי בשקט ובמזל הצלחתי להתחבא משתי שלדים יחסית גדולים לשלדים עם שריון ונבוט, עם עברו והלב שלי החסיר פעימה הם נעלמו סופית והמשכנו ללכת, הגענט למצב לא כזה כיף גשר צר והתחלנו לעבור בזהירות עד ששמעתי צעקה "הצילו!"
___________________________________________________
אז אני חיי ואני חוזר אליכם עם עמה דברים מעניינים שיקרו בקרוב אולי אפילו מאוד בקרוב? ובקיצור תתנו כוכב תגובה כי זה חמדמד
ואגב רציתי שתתמכו בכותבת חדשה שאני מכיר אז העמוד שלה זה hannahouri
ועד לפעם הבאה
נתנאל